בחלקת גופו

פסימיות - אתה אומר לו לפעול לתיקון המצב של גופו לנוכח ההזנחה שבה הוא שרוי והוא מצידו טוען כי הגיל והמחלה מתקדמים וממשיך בשלו. תודה רבה לך צבי יקר.

בְּעַצְמוֹ הוּא לֹא טִפֵּל,

וּמַמָּשׁ הַזָּנִיחַ

לְעַצְמוֹ אֶת הַמַּצָּב

הוּא מְתָרֵץ

זֶה הַגִּיל וְגַם הַמַּחֲלָה

וּבְלִבּוֹ גּוֹבֶרֶת הַשְׁלָמָה

כְּמוֹ אוֹתוֹ פִּתְגָּם יָדוּעַ..

שיר כואב כתבת צביקה היקר, השלמה עם המצב זה לא החלטה פשוטה . כל שנקווה שהוא יתעשת ולא ירים ידיים.

שבת שלום ומבורך

שמוליק

המורא והדאגה הם המביאים חולאים למיניהם. אתה נוגע בקשר הישיר והמשמעותי בין גוף לבין נפש. שיר מצוין וחכם. 

.

:))

במקור, היהודי אומר: "ב-12 שנים או הסוס ימוּת, או הפריץ 

ימות, או הסוס ילמד לדבר. " 

נהניתי מאוד-מאוד מן הדו-שיח-כביכול: 

הציניוּת והאירוניה העצמית שלךָ - מעדן מגדים. 

תודה רבה-רבה-רבה, צביקה יקר מאוד. 

רבקה

---