אי של שפיות

אי של שפיות / שרון נחום ועובד הישראלי

פרק ראשון

הוא פתח את הדלת ורוח קרירה פרצה פנימה, הוציא את הראש מעבר לדלת ויכול היה להישבע ששמע קול מוזר. אולי נביחה אולי יללה. אבל עכשיו יכול היה לשמוע רק את הרוח. לכן סגר את הדלת, חזר לבהות בתמונות המרצדות על המרקע ולגם לגימה ארוכה מפחית הבירה שלצידו. שוב שמע רחש. נדמה היה לו שדפיקה בדלת היא זו. דפיקה חרישית של אדם רפה חסר כוחות. 

הוא קם לפתוח את הדלת אך לפתע היסס, משהו עצר בעדו, הוא עמד במקומו, חוכך בדעתו מה לעשות. אבל אז נשמעה דפיקה חזקה יותר על הדלת, משהו כמו חבטה. הוא מיהר לפתוח את הדלת. דמות אישה נפלה היישר אל תוך זרועותיו, שערה השחור הארוך מסתיר את פניה וגופה הרטוב נקלט אל תוך ידיו. הוא נבהל וצווח מספר צווחות וכשהתעשת מעט הסיט ברעדה את שערותיה מפנייה. עיניה היו עצומות ולחייה מלוכלכות בבוץ והייתה חבולה ורטובה כולה. כשהביט על בגדיה ראה שהם מגואלים בדם. הוא ניסה לגרור אותה ולהכניס אותה לביתו. תוך כדי שהוא מושך אותה אל תוך הדירה החל שואל אותה שאלות  וחוקר אותה כיצד הגיעה ומי פגע בה. אך כל שיצא מפיה היה גמגום בלתי מובן. הוא הכניס אותה לחדר האמבטיה, פתח את ברז המים, לקח מלוא חופן מים צוננים בידו האחת ובידו השנייה הסיט את שערותיה מפניה. בקושי יכול היה לנשום, ליבו החסיר פעימה, להפתעתו הייתה זו רומי, האישה היחידה שאותה אהב בחייו.

הוא מיהר להשכיב אותה על מיטתו והביט בפניה בהתרגשות גדולה. לאחר רגע פקחה את עיניה והניחה את ראשה לצידו כשהיא לוחשת באוזנו, אהבתי אותך, עודד. הוא אימץ אותה אליו, שואל אותה, מה קרה ואיך הגיע אליו, אך היא עצמה את עיניה וראשה נשמט לאחור.

הוא רץ בבהלה ואחז במכשיר הטלפון ממהר להתקשר למשטרה, אך רגע לפני שנענה נמלך בדעתו והניח את האפרכסת. הוא ידע שמצבו בכי רע.

© כל הזכויות שמורות למחברים.