החלון האדום / פרק 18

החלון האדום / פרק 18

הרחבה תחת הבניין עם החלון האדום הייתה מלאה במכוניות, מכונית משטרה, אמבולנס, מכונית של מכון בדיקת הגופות ועוד. כול השכנים ששמעו את קול מנועי המכוניות התאספו למטה וניסו להבין מה קרה בבניין שלהם.

המפקח יואב יחד עם שאר העובדים והשוטרים עלו למעלה לקומה השלישית, הדלת הייתה פתוחה ובפנים כבר היה האיש עם הסרבל הלבן והכפפות אוסף טביעות אצבעות ובודק את הגופה שבאמבטיה.

" אסף , בוא תסתכל האם אתה רואה מה שאני רואה ?" שאל יואב

אסף התקרב אל יואב והביט ברצינות על המקום שאליו התכוון יואב.

אסף חייך והמתין לפקודה של יואב

"יאללה אסף תתחיל לפרק ולעטוף את זה לראיות שיבואו.

אסף עשה את שנאמר לו , אספו כל הראיות ואת הגופה וירדו במדרגות.

שכנים רבים נאספו למטה מסוקרנים לדעת במה מדובר.

יואב פנה אל אחת השכנות

"תאמרי לי בבקשה האם ראית מישהו או משהו מוזר אתמול או היום בבוקר ?"

שאל

"לא ראיתי כלום, הכול היה שקט, רגע בעצם שמעתי מכונית או יותר בלילה חנו פה ואחר כך נסעו "

"ולא הצצת ולא ראית איש?" הקשה עליה יואב

"לא , מפחיד פה לפתוח דלת" ענתה

יואב המשיך לשאול עוד אחת או שתיים שגם הם שמעו פסיעות במדרגות ופחדו לפתוח את הדלת.

פתאום אחת מהשכנות התקרבה ליואב ואמרה

"אדוני המפקח , שמעתי פסיעות ליד דלת דירתי בקומה השלישית עלו ואחרי חצי שעה ירדו ועוד פעם עלו ואחרי עשר דקות ירדו, לא פתחתי דלת" הוסיפה מידע ליואב

יופי  , הוא הודה לכולם שלא שמו לב שהוא הקליט אותם, הוא אסף את העובדים שלו ועזבו את המקום.

..........

"אסף תגיד אתה יכול להגיע לבחורה הזו שנראית במצלמות באותו לילה ?" שאל יואב לאחר שישבו והסתכלו על כל הממצאים שמצאו בדירה.

אסף הביט במצלמות שהיו חבויות בדירתה של דלילה ואיש לא היה יכול להבחין בהם. הוא לא הכיר וחשב איך להגיע אל אותה בחורה ששהתה רק עשר דקות בכניסה ויצאה.

יואב ואסף ישבו וצפו בסרטוני המצלמות שלא ידעו מי התקין אותם אבל הייתה מדבקה מאד קטנה בגב מצלמה אחת עם שם המתקין.

בסרטונים הכול היה ברור, מי היה בדירה ומה בדיוק כל אחד עשה, בינתיים זוג השוטרים התענגו על המגעים של דלילה וריקי כזוג שחקני תיאטרון, מתעלסים ולוגמים יין ודלילה מפתה את ריקי בכדורים.

שעות הביטו במצלמות ובין לבין הופיע איש גברתן בכל יום, צועק ומכה את דלילה.

למחרת הם הגיעו אל המתקין ובדקו ברישומיו, דלילה התקינה את המצלמות ואיש לא ידע.

הכול היה מוכן לבית המשפט.

רחלי גבאי

המשך יבוא