יצירות אחרונות
יְחֶזְקֵאל שׁוֹפֵט אֶת יְרוּשָׁלַיִם/ מאת: אהובה קליין (c) (0 תגובות)
אהובה קליין /שירים -03/05/2024 16:32
תותחים (3 תגובות)
גד רוטשטין /שירים -03/05/2024 13:49
נִצְחִיוּת שִירַי (3 תגובות)
אביה /שירים -03/05/2024 11:31
שבועת גופי (1 תגובות)
תומר קליין /שירים -03/05/2024 09:32
הנה היא הולכת (8 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -02/05/2024 21:56
להתעלל מעט (7 תגובות)
צביקה רז /שירים -02/05/2024 21:44
עצם הידיעה (3 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -02/05/2024 21:34
שיר השבוע - עַל פְּנֵי שָׂדוֹת (14 תגובות)
שמואל כהן /שירים -02/05/2024 21:33
סיפורים
זיקיתלא כולם מקבלים הכל, אמרתי לה מייד כשראיתי אותה היא זחלה לאיטה על החול החם וגלגלה את עיניה כמעט 360 מעלות. ראיתי שאולי הקדמתי את המאוחר והיא לא ממש מרגישה חופשי לדסקס איתי את בעיותיה. לאמיתו של דבר היא בכלל לא פנתה אליי ואני ישר התחלתי כאילו היכרנו כבר שנים. היה לה צבע חום ירקרק, והעור שלה היה מחוספס ויבש. היה לה משהו עצוב בעיניים. את חולה שאלתי והיא פשוט נדהמה. תפתחי את הפה, צבע הלשון הוא מדד לא רע . אני מודה שלא הייתי מוכנה לאורך כזה של לשון,מעניין מה היתרונות של זה תהיתי. אין לי מושג איך הגעתי לכאן שיתפתי אותה בבעיותיי כדי לנטרל את הזרות. אני חושבת שאיבדתי את דרכי. היא עדיין שתקה ,אבל נראתה באופן מסוים משוחררת יותר. את מבינה אמרתי לה, אני רק בת 26 ומרגישה אפילו פחות, מרגישה שהזמן זוחל… ראיתי איך נפלו פניה והתנצלתי ישר בעצם הייתי צריכה להיות מאושרת- מצאתי אהבה, יש לי עבודה, משפחה אוהבת אבל אבל עדיין לא מצאתי את זה. היא לא שאלה אבל ראיתי שהיא מתעניינת, אפילו הצבע שלה נהייה קצת פחות ירוק אז המשכתי.. אני לא יודעת מה אני מחפשת ,אבל אני יודעת שזה קיים . היא פתחה את הפה ואני חשבתי שסוף כל סוף נפתחנו. לבסוף היא רק שרבבה את לשונה החוצה בניסיון להשמיד את חייו של המעופף המנג'ס. בכל אופן, אמרתי, תראי אותי בעצם יש לי הכל ועדיין לא מסופקת כך שאל לך לחשוב שאם יש הכל אז תמיד טוב.היא עדיין לא שיתפה פעולה אבל הצבע שלה כבר היה סביר והעיניים סוף כל סוף התמקדו. הרגשתי טוב שלמרות החזות החיצונית אני משפרת את הרגשתה. לפתע משום מקום היא פתחה סדק קל בפיה ,שלפה החוצה את כל לשונה באורך מלא, תפסה את הייצור האומלל לפתה אותו וגילגלה אותו היישר לתוך הלוע שלה. ואז קרה הלא יאומן היא חייכה- חיוך של זיקית שיש לה הכל בחיים ואף לא דאגה אחת. לרגע היא הייתה הייצור הכי יפה ושלו שראיתי . ואני – נמלאתי קינאה. קינאה בפשטות החיים של זיקית. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |