שירים

קוצרת

 
 
לנשום ללא מחנק זרועותיך

מבלי שהלב יחמוד צורתו

מבט האירוניה חודר ומרתיע

פעם היתה נעימה הבעתו.

עִרפולך את חושיי

פרפרים מתהווים

עת פיזור מכאוביי

על מֵי ים מלוחים.

 

מוקסמת ללא תעתוע עיניים

מבלי לחוש מלקותך בגבי

שומטת גוויה ואורזת חייך

עת אשתול שוב זרעיך באדמתי.

כמהה להבשיל הַנִחֵנִי תחתיו

המאור הזהוב התרמית הגדולה

לא ביתרתי נפשי עת שסעת ילדיך

הנני קוצרת שיבולת שנאה.
 
 
 
כל הזכויות שמורות

תגובות