המפגש. סיפור קצר

מרוב השחור כבר לא רואים את הכחול לבן. חבל שלא הספקת להודות לו, לאיש החזון. והוא אפילו לא טעה וציפה שיהיו כאן זונות וגנבים. אז יש כמה. כמו בכל מקום. אבל בסך הכל גאווה להיות ישראליים! 

מת הפך בקברו לנוכח הדברים. הוא בכלל קצה לאוגנדה . כתוב מקסים צבי. כמו תמיד ❤❤❤❤

את חמודה וצודקת

.

מודה ומתוודה: 

זאת הפעם הראשונה שאני עֵדָה לדיווח על הרצל. 

נפולאון, יוליוס קיסר, ישוע, אפילו בן-גורין - שמעתי. ראיתי. 

יש פעם ראשונה לכל דמוּת כזאת אצלנו בארץ, כנראה. 

ולאחד הרצל יש מה לומר עלינו . 

תודה רבה-רבה!, צביקה יקר. 

רבקה

---

בְּבָזֶל יָסַדְתִּי אֶת מְדִינַת הַיְּהוּדִים

אָמַר לְךָ הַזָּקֵן בַּגַּן

וְאַתָּה מִשָּׁם הַלֶּכֶת כִּי חָשַׁבְתָּ

שֶׁהָאִישׁ תִּמְהוֹנִי

וּכְשֶׁהֵבַנְתָּ אָז הִתְחָרַטְתָּ..

מקסים  צבי היקר השיר והסיפור המסתתר בו.

זו לא המציאות שהרצל חזה אז בבזל..

יום טוב

שמוליק

כביכול, הכול נהיר וברור בשיר, אך לא ידוע מדוע.. משהו אפל מסתתר שם בין השורות.. 

אמנם נאלם קולך 

ואולי לא ידעת מה לומר 

כי גם אני הייתי נבוכה אל מול המצב. 

ערב נעים יקר

על האהבה כלפיה, על האכזבה ועל מילים שלא נאמרות אך האמירה שלך כמשורר - כן מורגשת ונאמרת 

זה בסדר שזכרונך בגד בך לרגע, הלא גם את מדינת היהודים הקים הרצל בבאזל, (לבריו).