יצירות אחרונות
טַעַם שֶׁל עוֹד (1 תגובות)
רבקה ירון /שירים -02/05/2024 18:49
ספר חדש בהוצאת דרך המילים (4 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -02/05/2024 16:51
והיום כורע ברך (2 תגובות)
אסנת אלון /שירים -02/05/2024 11:18
שְׁדֵּרוֹת הַשִּׂמְחָה (10 תגובות)
אביה /שירים -02/05/2024 09:43
פעם היו חלומות.. (10 תגובות)
אילה בכור /שירים -02/05/2024 09:43
עַל נַהֲרוֹת הַלֵּב (14 תגובות)
שמואל כהן /שירים -02/05/2024 04:21
כבר דבר לא יהיה בסדר (9 תגובות)
גליה אזולאי /שירים -01/05/2024 23:33
אל תכתב לה שיר אהבה (5 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -01/05/2024 21:52
העטיפה וצניעותה (7 תגובות)
צביקה רז /שירים -01/05/2024 21:44
סחרור- מתוך דיו ודופמין (3 תגובות)
תומר קליין /שירים -01/05/2024 21:05
שירים
מחיר ההגשמהאלי ישפוט אותי, וזה די לי. היום אני אתפשט מבגדיי ומעצמי. ואלבש את בגדי המלך החדשים הטמאים. והנחתי את הנייד מהיד, ברעד. והתחלתי להתכונן. מועקה טיפסה ומצאה מקומה בבית החזה, התקבעה שם. דפיקות לב מועצות התחילו להשמע למרחקים, נשימות לא סדירות, אימה או פחד מוות. אני יכולה , אני יכולה מה את עושה? ולא חיכיתי לתשובה המשכתי להכין את עצמי... מה נהיה ממך? המשכתי להקשות תוך כדי שאני בוחרת חוטיני... מפה אין דרך חזרה, הראש חזר ואמר כמו פטיש על הרכה! אך המשכתי, (האמת דיי בקלות) להדוף כל מחשבה. במחשבות אני מעולה. אך, הלב, הוא בשלו, הוא צופה את העתיד ומזהיר אותי בדרכו, עד שעולה בי בחילה . ואני חושבת לעצמי, עם עצמי. לעולם עם עצמי. על הקלות הבלתי נסבלת, של מעשי, של בחירותי ועל הקלות בה נקבתי בפעם הראשונה
מחיר לפי שעה .
והשם ישפוט אותי וזה לי די. אלו בחירותי זוהי עת חרותי.
ודיני יחרץ בעת מותי. תגובות
גד רוטשטין
/
בגדי המלך טמאים וערומה את לפני...
/
15/04/2021 20:49
רבקה ירון
/
***
/
15/04/2021 23:39
שמואל כהן
/
הקלות הבלתי נסבלת
/
16/04/2021 05:38
גלי צבי-ויס
/
זוהי עת חירותי
/
16/04/2021 07:51
התחברותתגובתך נשמרה |