עבר הווה עתיד

עָבַר הוֹוֶה עָתִיד

חוֹלֵם בְּהָקִיץ,

זִכְרוֹנוֹת

אוֹר יָפִיצוּ

שֶׁל שקִיעוֹת מַרְהִיבוֹת.

הֶעָבָר

מִתְדַּפֵּק עַל הַשַּׁעַר,

אַךְ אי אפשר

לְגַשֵּׁר עַל הַפַּעַר.

אֵין כְּנִיסָה

לֶעָבָר הַקָּסוּם,

לְאַהֲבָה שֶׁהָיְתָה

הַגֶּשֶׁר חָסוּם.

לַהֹוֶה יֵשׁ נָתִיב לְמָחָר,

מֵאֶתְמוֹל נִשְׁאַר רַק צִיּוּר,

לַחֲלוֹם, לַדִּמְיוֹן יֵשׁ שָׂכָר,

וּזְאֵב עַם הַכֶּבֶשׂ יָגוּר.