יוֹנֵק דְּבַשׁ – (הִתְיַחֲסוּת)

יוֹנֵק דְּבַשׁ – הִתְיַחֲסוּת

לשיר שנכתב בזמנו (מצ"ב למטה)

חֲלוֹם  אַהֲבָה נִשְׂגֶּבֶת

בֵּין יוֹנֵק דְּבַשׁ מַפְעִים

בְּיוֹפְיוֹ וּבְעָצְמָתוֹ הָעֲדִינָה

לְבֵין גְבִיעֵי פְּרָחִים אֲדֻמִּים

שֶׁמְּיַחֲלִים אֵלָיו

יֵשׁ קֶצֶר בְּנִסְיוֹן הַחִבּוּר

אוּלַי מִפְּאַת הָעִתּוּי

אוּלַי מְסִבּוֹת אֲחֵרוֹת.

הָעֶרְגָּה קַיֶּמֶת בָּאֲוִיר.

נִתָּן לַחוּשׁ בָּהּ. 

זוֹ הַחוֹזָה בְּתוֹפָעַת הַטֶּבַע,

חוֹלֶמֶת הַחֲלוֹם

שֶׁכָּל חֲלָקָיו מְיַצְּגִים,

הֲלִיכַי נָפְשָׁה

אֵינָהּ זוֹכָה לַמִּמּוּשׁ

חֲוָיַת הָאַהֲבָה הַנֶּחְשֶׁקֶת

בְּתוֹךְ הַמְּצִיאוּת הַנֶּחְלֶמֶת.

הִיא רוֹקֶמֶת הִתְגַּשְּׁמוּת

הָאַהֲבָה בְּשִׂיאָהּ   

בֵּין יוֹנֵק הַדְּבַשׁ וְהַפְּרָחִים

אֲבָל הִיא עַצְמָהּ נוֹתֶרֶת

בִּמְלוֹא כִּלְיוֹן הַנֶּפֶשׁ

מִבַּחוּץ כְּצוֹפָה

אוּלַי כִּי אַף הִיא עֲדַיִן

לֹא נִזְכְּרָה לִפְרֹחַ.

כָּל מִפְגָּשׁ עִם יוֹנֵק הַדְּבַשׁ

בַּמְּצִיאוּת הַנֶּחְזֵית 

מַרְעִיד בַּלֵּב מֵיתָר

אוּלַי בְּכָל זֹאת

"קוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ"  

יוֹנֵק הַדְּבַשׁ מְכֻנֶּה גַּם: צוּפִית.

אֶפְשָׁר שֶׁבְּעֶצֶם הֱיוֹתָהּ צוֹפָה

זוֹכָה הַחוֹלֶמֶת בְּשׁוֹרְרָהּ שִׁיר

לִינֹק דְּבַשׁ.

יוֹנֵק  דְּבַשׁ

רָאִיתִי יוֹנֵק דְּבַשׁ מַפְעִים

בְּנוֹצוֹתָיו הַשְּׁחוֹרוֹת

שֶׁבְּמֶרְכָּזָן טוּרְקִיז בּוֹהֵק.

הוּא רִפְרֵף בֵּין עָלֵי הַשִּׂיחַ

אַךְ לֹא יָנַק צוּף מִגְּבִיעִים אֲדֻמִּים

כִּי אֵלּוּ לֹא נִזְכְּרוּ עֲדַיִן לִפְרֹחַ.

הוּא לִקֵּט בְּמַקּוֹרוֹ שְׁבָבִים יְבֵשִׁים

וְנָסַק כְּהֶרֶף עַיִן אֶל מֵעֵבֶר לַבִּנְיָן  הַסָּמוּךְ

אוּלַי כְּדֵי לִבְנוֹת לוֹ קֵן

אֵיזֶה תֲּעצוּמוּת יֵשׁ לַיְּצוּר הַזָּעִיר                                      

שֶׁלִּבּוֹ פּוֹעֵם אֶלֶף מָאתַיִם פַּעַם בְּדַקָּה ,

לְאֵיזֶה גֹּבַהּ יָכֹל הוּא לְהַמְרִיא

תּוֹךְ שְׁנִיָּה,

וּבְאֵיזֶה תַּעֲנוּג יַעֲנִיקוּ לוֹ

הַפְּרָחִים אֶת מֵיטָב דִּבְשָׁם

בְּבוא הָעֵת

כַּמָּה מְרֻתֶּקֶת וְּמְהֻפְּנֶטֶת

אֶתְקָרֵב חֶרֶש

לְהַבִּיט בּוֹ ,

לֹא אֶשְׂבַּע יוֹפְיו,

חִיוּניוּתוֹ,

מְתִיקוּתוֹ