אֲנִי אַרְיֵה! וְאַתֶּם מָה?

אֲנִי אַרְיֵה! וְאַתֶּם מָה? / יוּדִי מַרְטוֹן

זֶה נָכוֹן לִהְיוֹת אַרְיֵה, זֶה בֶּאֱמֶת רַב רֹשֶׁם,

גְּבוּל הָרַעֲמָה נִקְבָּע עַל יְדֵי הַחֲשִׁיבוּת,

וְהָאֹפֶן שֶׁל הָרֹאשׁ הַמּוּרָם,

מַגְדִּיר אֶת הָרְצִינוּת.

וְהוּא שֶׁרוֹבֵץ וּמָלֵא מֵעַצְמוֹ,

לֹא מַסְתִּיר אֶת הַעֲרָצָתוֹ,

בְּעֵינֵי רוּחוֹ.

אֲבָל הִסְתַּכְּלוּ עַל הָרַגְלַיִם, הֵן הֵם לֹא טְלָפַיִם,

וְרִבּוּי זְנָבוֹת הַפְּאֵר מוֹרֶה עַל סִיּוּם לֹא בָּרוּר שֶׁל הָאִישִׁיּוֹת.

הַאִם יֵשׁ כָּאן אֹפִי?

שֶׁל לִהְיוֹת אֲבָל לֹא לִהְיוֹת,

כִּי זֶה הֲרֵי מָה שֶׁקּוֹבֵעַ.

לֹא לְהִתְקָרֵב! לְהִשְׁתַּחֲווֹת!

כִּי אֲנִי הַמֶּלֶךְ, וְאַתֶּם מָה?

מֵרָחוֹק אַתֶּם חוֹשְׁבִים שֶׁכֵּן

מִקָּרוֹב יוֹדְעִים שֶׁלֹּא.

אָז בּוֹאוּ וְתָבִינוּ - בִּגְדֵי שַׁלִּיט וְתִפְאֶרֶת הַמַּבְלִיט

וְהוֹד הָרַעֲמָה,

מַסְתִּירִים רֹאשׁ קָטָן שֶׁל רֵיקָנוּת - וְזֶה וְזֶה נוֹרָא.