זוהר הרקיע

  זהר הרקיע

כְּזֹהַר הָרָקִיעַ 
הָיְתָה דָּמְעָה סְמוּיָה 
נוֹצֶצֶת בְּתוֹכִי 
טָעֲמָה כְמִדְגַנֵי זְרִיחוֹת שְׁטוּפוֹת,
בּוֹעֲרוֹת בְּאוֹר יְּקָרוֹת מְּאַסֵּף.

כְּסוֹד כָּמוּס הָיְיתָה  בִּי
מוּכְמָן בֵּין אֶצְבָּעוֹת מְחוּסְפָּסוֹת 
בֵּין גִּלְגּוּל מַּר שֶׁל רֶגַע 
בּוֹ הָפְכוּ מְּגַדְּלִים שֶׁבַּאֲוִויר
לְעִיִי חוֹרְבוֹת מְּאוּסוֹת

דָּבַקְתִּי בָּהּ , פַּעַם בְּעָבָר
בָּמְלִיחוּת הָאֵיתָנָה הַמְמַשְׁמֶשֶׁת
בְצְחֹור הַהִתְגַּבְּשׁוּת 
שְׁיַּרֵי הַהִתְאַדּוּת עַל שִׂפְתֹותַיי
הַמְּמַלְּאִים בְּיוֹבֶשׁ מְהוּסֶּה

אַךְ אִם אֶחְרוֹג מִמִנְהָגִי הַפַּעַם
וְאֵלֵךְ בֵּין הַטִּיפּוֹת בִּזְהִירוֹת 
אֵדַע לִבְנוֹת אֶת הַמִּילִּים בַּזַּעַם 
אֶל תּוֹךְ מִגְדָּלִי נְשִׁימוֹתַי הַזּוֹהֲרוֹת