מוּל כִּתַּת הַיּוֹרִים - לבמת הדיון

מוּל כִּתַּת הַיּוֹרִים

עַל הוֹצָאָה לַהוֹרֵג שֶׁל לוֹחֵם חֹפֶשׁ

פּוֹאֵמָה גְּדוֹלָה הוּא כָּתַב.

מוּל כִּתַּת יוֹרִים הֶעֱמִיד אוֹתוֹ

כָּתַב עַל עֵינַיו הַחוֹמוֹת נְעוּצוֹת בְּלֹעוֹת הָרוֹבִים

הוּא כָּתַב שֶׁחָלַם עַל הַחֹפֶשׁ שֶׁיָּבִיא לְעַמּוֹ.

הוּא רָצָה שֶׁאֶרְאֶה גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הָרֶגַע

וַאֲנִי עָצַמְתִּי עֵינִי לֹא רָצִיתִי לִרְאוֹת.

בְּכֹחַ מִשְׁפָּטָיו נִסָּה לִפְקֹחַ אֶת עֵינִי

בְּחוּט מִלִּים נִסָּה לִקְשֹׁר עַפְעַפִּי,

שֶׁלֹּא יִצְנְחוּ.

אַתָּה לֹא יָכוֹל לְהַכְרִיחַ אוֹתִי,

זָעַקְתִּי.

אֵינְךָ יָכוֹל לִגְרֹם לִי לִרְאוֹת אֶת מַחְשְׁבוֹתָיו

כְּמוֹ שֶׁאַתָּה רָאִיתָ אוֹתַן,

לִפְנֵי שֶׁשִּׁחְרַרְתָּ אֶת הַכַּדּוּרִים

מִלּוֹעָם שֶׁל הָרוֹבִים.

אֵיךְ אֶקְרָא עַל עֵינָיו הַחוֹמוֹת

וַאֲנִי רוֹאֶה אֶת אֹדֶם הַדָּם

אַתָּה מְסַפֵּר לִי עַל חֲלוֹמוֹתָיו הַוְּרֻדִּים

וַאֲנִי רוֹאֶה אֶת הַמָּוֶת הַשָּׁחֹר

אֵיךְ אַרְאֶה אֶת הַקּוֹמָה הַזְּקוּפָה שֶׁנָּתַתָּ לוֹ

וַאֲנִי רוֹאֶה אוֹתוֹ שָׂרוּעַ עַל הָאֲדָמָה

מוּבָס.

מַדּוּעַ אֵינְךָ נוֹתֵן לִי לְהַקְשִׁיב לוֹ

לִשְׁמֹעַ אֶת סִפּוּרוֹ הָאֲמִתִּי?