יצירות אחרונות
קָפֶה טוֹרְטוֹנִי (3 תגובות)
רבקה ירון /שירים -28/03/2024 12:41
כּוֹחַן שֶל מִילִים - מוקדש לאילונת - ש.ח (7 תגובות)
אביה /שירים -28/03/2024 09:47
וודאות אין מקריות (2 תגובות)
משה חזן /סיפורים -28/03/2024 09:10
כוח המילים (8 תגובות)
אילה בכור /שירים -28/03/2024 08:51
ימים נטולי חמלה (4 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -28/03/2024 07:01
בלי להבין שפתו (4 תגובות)
דני זכריה /שירים -28/03/2024 06:38
בִּשְׁבִילֵי הַחַיִּים (7 תגובות)
שמואל כהן /שירים -28/03/2024 03:06
עמלקים עליך ישראל (6 תגובות)
צביקה רז /שירים -27/03/2024 23:41
רֵיקָה מִמִּלִּים (13 תגובות)
אביה /שירים -27/03/2024 09:15
שירים
אנושות בלשון עבררוּחות המִדְבר שרקו מָוות ל"חיילי עופרת" שוכני אוהלים מאוּבקים. שרשראות זחלים שקשקו עמומות בּרקע מעופן של אלוּמות
קוצים מעוּגלות, שֶלֶט מפוּיח סִימן
עיירה מְיוּסרת שמזמן התייאָשָה מלהתחנן על נפשה כששרב צהריים אפף בּיֶזָע מקצר נשימה כבסרט הזיות. עיניים טרוּטות הִתרוצְצוּ בארובּות ילדות כהות, נמוכות. במסדרון בית החולים, דממה לא הופרה , הייתה כאן פעם אנושות , ללא מחלות, ללא חולות נודדים. אבל שעון החול אזל , נזל אל מדרונות רכים, חומים , חמים והתעוררו מחלוקות שהובילו לצחצוח שרשראות, הערב ירד אך חום המשיך
להעיק, "ארובות" הנערות הצטמצמו לחָרָך אל
מול האיום כשעורבים ארבו לטרף במעוף איטי. ממוּל, פרגוֹד ערפֶל הִצְלִיל דמויות מתנודדות, רעש סוער הצעיד "חייל עופרת" ממלחמתו הקודמת אל ראש גבעה, לתצפית
על פגרי שרשרת. או אז, באחת, פּורֶצֶת
סֶגֶר, בָּהָקָה פטריית ענק, מנפצת, דוחסת שרידי אנושות
אל אופק אדום, שוצפת, שוברת ענן ומְמיתה
שוב את שְמת כְּבָר מזמן. ואם עדיין את שומעת ,יקירה, שריקת רוחות מדבר הרי שהן מנגנות את
שירת החידלון בזמן עבר. כי כבר מזמן אין "חיילי עופרת", יש בקושי עותק
דהוי של הסֶרֶט. תגובות
גלי צבי-ויס
/
אין חיילים של עופרת
/
30/05/2020 07:56
רבקה ירון
/
אקטואלי עד כאב. / תודה רבה, אייזיק.
/
30/05/2020 16:05
התחברותתגובתך נשמרה |