התערטלות בעקבות השיר של יום טוב צבי " פרפורי לבבי"

נכתב בעקבות  השיר של יום טוב צבי "פרפורי לבבי" על רגישות יתר

 הרהורים - אזהרה אולי יהא ארוך

אנשים עיתים שואלים

איך זה שאת תמיד מחייכת והשירים שלך עצובים כה עצובים

אז כך שיריי עצובים אך חוץ מאזכור אמא שהלכה לעולמה בחודשים האחרונה מייחסים לאהבה נכזבת או ייסוריי אהבה

אז כן עברתי, עוברת המוני דברים והכי קל לנתב זאת לאהבה (שבחיי האישיים נפלאה ואוהבת באמת אוהבת).

בחמש שנים האחרונות איבדתי לטובת כסאו של אלוהים, גיס, אחות

אחיין בן שלושים ואמא.

השבר הפנימי יוצא במילים כואבות אך יום יום

אני עוטה איפור וחיוך מחדש

איך זה מתקשר לרגישות היתר? היות ואני מאד רגישה אז כל יום אוספת שבריי מחדש ועומדת אל מול החיים, אחרת אמות

שלשום בהחלטה מושכלת הרדמתי את הכלבה שלי האהובה שנמצאת איתי כל יום.

בבוקר היתה רגילה ופתע מהצהריים השתתקה בגפיה הווטרינר הגיע פעמיים והבנתי מדבריו שאין הרבה מה לעשות היא רק תסבול יותר ( גם לא צעירה) ואני במה שהכי לא מאפיין אותי בחיים אמרתי לו שמחר יגיע להרדים אותה

ונתנו לה המשפחה את היום האחרון הכי יפה שלה הכתרנו אותה

ובכיתי ומררתי בבכי ושוב נשברתי ושוב אספתי שבריי התאפרתי וחייכתי

כשדיברתי עם אחותי  וסיפרתי לה הסנסורים שלי קלטו שמשהו בקולה רצוץ והיא פטרה אותי ביום גרוע מצבור של דברים

היה ברור שיש יותר

אמרתי לה אני כאן בשבילך יום ולילה

ותשובתה היתה את לא מתאימה ! ( מילה במילה) את טובת לב מדי 

אמרתי מה הקשר? 

ותשובתה אני כל כך אוהבת אותך ואת לוקחת ממני את הצרות אלייך ומפשיטה אותי מצרותיי ומעמיסה אותם על ליבך

כך את עושה עם כולנו (אחיותיי)

אז כן אני באמת לוקה ברגישות יתר

אמא היתה מסתירה ממני מכאובים כמו שחקנית בבימה כדי לא להכאיב ל"בת הרגישה" שלה.

ובאמת בחיי כרגע סועדת את חמי חולה האלצהיימר וחיוך התינוק שלו מגיע רק שאני מגיעה לחבק ולהאכיל אותו

את חמותי החולה

בתי חולים הבית השני שלי

לא קל

לעיתים לילות בכי

עיתים פורקן אוכל

( עליתי במשקל)

אבל אני מתחשלת אני יום יום מתחשלת

מתעדת כמעט כל יום בצילום

מתאפרת ולובשת חיוך

ואם שרדתם עד כאן

שבת טובה

(נ.ב. אתמול הוזמנתי לאירוע של חברים לא רציתי ללכת

אישי גלגל אותי על מנת שאנשום ואצחק

אז שוב התאפרתי ולבשתי חיוך וזו התמונה).