יצירות אחרונות
עַל נַהֲרוֹת הַלֵּב (1 תגובות)
שמואל כהן /שירים -02/05/2024 04:21
כבר דבר לא יהיה בסדר (2 תגובות)
גליה אזולאי /שירים -01/05/2024 23:33
אל תכתב לה שיר אהבה (2 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -01/05/2024 21:52
העטיפה וצניעותה (2 תגובות)
צביקה רז /שירים -01/05/2024 21:44
סחרור- מתוך דיו ודופמין (2 תגובות)
תומר קליין /שירים -01/05/2024 21:05
ריח הכמיהה (6 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -01/05/2024 18:15
הַגָּדָה שֶׁל אִמָּא אַגָּדָה שֶׁל אַבָּא (11 תגובות)
רבקה ירון /שירים -01/05/2024 12:44
שירים
יושב אלוהים אי שם במרומיםיושב אלוהים אי שם במרומים / אריה רובינוביץ יושב אלוהים אי שם במרומים, מסיט מבטו למטה ולא מאמין. טרח הוא שישה ימים כה מפרכים, לברוא עולם חדש עבור האנשים. והנה שומו שמים מה רואות עיניו, העולם מתפורר וכל מה שעליו. הורסים את הטבע, משנים סדרי עולם, הזיהום הוא טוטאלי, משפיע על כולם. לא ניתן להכיר כבר את מעשה הבריאה, השמיים והמים מדיפים ריח כה רע. הצחנה היא ללא נשוא, אך הם לא שמים, זו מגיעה עד למעלה אל ריבונו של אלוהים. הכול שם מורעל מכל מיני תוספים, נעלם גן העדן של התפוחים המובחרים. הכין בשבילם מאכלים טריים ומזינים, אך הם העדיפו מיני תחליפים משונים. ארץ בראשית כוסתה במיני מבנים ודרכים, כבר אין כמעט כל זכר לנופים הבתוליים. כולם מתרוצצים שם למטה, עד כלוט הכוח, מרעישים נורא עד שגם במרומים אין מנוח. כל הזמן מריבות,מלחמות וחיכוכים. אנושות מפונקת מלאת תסביכים. נתן להם את החיים ממש במתנה, מגן העדן תישאר כנראה רק שממה. הם שם למטה הרימו את הראש, מתגרים בבורא עולם מבלי לחשוש. יושב אלוהים אי שם במרומים, חוכך בדעתו, האם הכרח היה לברוא אנשים ?
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |