לעולם דמוקרטיה אינה ראשונית

כל גוף פעיל, יהא אנושי, חייתי,תעשיתי, תפישתי, כלשהו...לא פועל תמיד לפי כללי פעילותו, הוא חייב להתאים את עצמו למציאות בה הוא מצוי. אם לא יעשה כך, יצא בהפסדו. הדמוקרטיה שונה בכל מדינה. היא נכונה עקרונית לגבי המדינה בה הינה, אך חייבת להיות דינמית, בהתאמתה למציאות, ולתפיסת המציאות באותו מקום. ככלל, מה שחשוב ביותר, היא הדאגה לעצם חיותו של הגוף המדובר. בהקשר זה, כל התפיסות האחרות, במישור האנושי - בטלות. אם האנוש תופש את חשיבות חייו משנית לאלוהים (למשל), הרי הדאגה לצרכי אלוהים, או דרישותיו, קודמת לחייו הוא, עד כדי הקרבת חייו. אישית, בהיותי יהודי, זו תפיסתי לגבי אלוהי ישראל, מפני יודעי, שללא אלוהי ישראל, יחוסל עם ישראל. הדמוקרטיה היא בסך הכל כלי, לגביו הוסכם לנהוג, אך ברור שחשיבות החיים עולה עליו. כאשר החיים בסכנה, הדמוקרטיה לא יכולה להתיישם, ולכן הינה מושעה, עד ישופר המצב. מערכות שלא נוהגות כך, מסכנות את קיומן. מערכת המשפט בישראל, בג"ץ ומערכות פוליטיות שונות, מציבות את הדמוקרטיה כערכן העליון. קיומן של מערכות אלה זניח, יחסית לקיום המדינה, ודעתן אפסית, במציאות שאינה תואמת, או תואמת פחות את יכולת קיומן. בישראל, מערכות אלה, אסור שיהיו בשליטה, בעת סכנה קיומית, וישראל מצויה כל הזמן בסכנה כזו, איננו יכולית להמר שלא כך. אי לכך הדמוקרטיה, עם כל הכבוד והרצון בה, עלולה להיפגע, ובצדק, כדי להגן על מה שבאמת חשוב - קיום המדינה.


 
.