כשהחושך יורד

בא לי פשוט להיעלם

להיות כמו החמה שדועכת לאט

להיות כמו קרניה האחרונות שנפרסות על פני הרקיע

להיות הצבעים האחרונים של גסיסה אטית

ואז בא לי להיות כוכב נופל

חסר כיוון,רק נישא עם הרוח

אל מחוזות חדשים וחבויים

ושביל דועך שמזכיר את מי שהייתי

ואז בא לי להיות הטל הראשון

מתנדנד בחוסר משקל על עלה בודד

עד שמשב רוח קל ירעיד בחוזקה

ויפיל אותי ארצה,בהתרסקות

ואז בא לי להיות הרוח

שסוחפת עמה את הכל

בלי עבר, או הווה, או עתיד

בלי זיכרונות

בלי סיוטים שטורדים את הליל

בלי אהבות ששובות את הלב

בלי דמעות שזולגות ללא הרף

ובלי כאב...רק החלל הריק

ואז בא לי פשוט לא להיות

להימחק לאט מדפי זיכרונותיהם

של אלה שאהבתי ואלה שפגשתי

ואלה שלא אכיר לעולם

אך מאחר וכל זה עוד הרהור

מיד אספיק לתהות,והחיים ישובו לעצמם

למסלולם הלא ברור והמטורף

עד רד ליל למחרת

05/04/2019