אוצרות

עומדים במרחק מילה אחת

מפחדים להתמוטט

אין ידיים שיתפסו אותנו

זו לא תחושה של כאב, זה רק עיוורון

חודר עמוק ולא משתחרר

יכולים להתחפר בתוך עצמנו

לא נמצא אוצרות

יכולים לטפס אל קצה ההר

לא נגיע אל העננים

תמיד, רגע לפני, נמצא את עצמנו נופלים

יש פצע, אסור לגרד

אף אחד לא יכול לספר לנו,

מה מסתתר בפנים

אז אל תחפשי בשבילי אליבי, לא אחפש בשבילך שופט

עומדים על אותו קו, באותו מצב, כל הזמן

כל הסרטים והסדרות, הרוס לנו הכל

לימדו אותנו שיעור לא נכון על החיים

מה מותר, מה אסור, מה פוגע, מה נפגע

ואת עומדת מולי עם ידיים מושטות

ברגע המכריע, אני בוחר לצלול

יכולים להתחפר בתוך עצמנו

לא נמצא אוצרות

יכולים לטפס אל קצה ההר

לא נגיע אף פעם אל העננים

אלוהים לא מחייך אלינו מבעד התריסים

כל המבטים, הנגיעות הפשוטות, מילים אבודות

אל תחפשי בשבילי אליבי

לא אחפש אצלך וידוי

לא ידענו לשלם לשופטים

יכולים להתחפר, לא נגלה אוצרות

עומדים וצוללים

בלי מילים, לא יכולנו להגיע אל שום מקום

למה הן הורסות הכל

פנים עצובות, עיניים כבויות

אם ניפול, מתי נרגיש את עוצמת הכאב?