שלמה אבן-גבירול

שלמה אבן-גבירול / רבקה ירון

*

הַכְּאֵב

מְאֵרָה מַפְרָה.

הַבְּדִידוּת

הֶסְכֵּם חָתוּם בֵּינִי לְבֵין עֲבוֹדָתִי.

הַחֲנֻפָּה

תַּשְׁלוּם לְפַרְנָסָתִי.

הָאֱמוּנָה

אֶמְצָעִי לְמִפְגָּשׁ. הִנְנִי הָאִיש

אֲשֶׁר

נִבְהַל לְבָבוֹ מִלְּבָבוֹ וְנַפְשׁוֹ מָאֲסָה לִשְׁכֹּן בּבְשָׂרוֹ.

כְּאֵבִי רַב וּמַכָּתִי אֲנוּשָׁה

וְכוֹחִי סָר – וְאֵין מָנוֹס לְנַפְשִׁי. אוּלָם

עָלַי

לְמַלֵּא אֲחַר צַו הַשָּׁעָה וּלְשׁוֹרֵר

לְפִי דְּרִישָׁה. שְׁפַל-רוּחַ,

שְׁפַל-בֶּרֶךְ וְקוֹמָה, לְפָנֶיךָ אֲנִי

כְּתוֹלַעַת בָּאֲדָמָה. הַכָּמוֹנִי יְהַלְּלוּהוּ, אֲשֶׁר

לִשְׁמוֹ תְּהַלֵּל כָּל נְשָׁמָה?

לֹא אֶשָּׂא חֵן בְּעֵינֵי הַזּוּלָת

– לֹא אֶשָּׂא חֵן מִלְפָנָיו. וּשְׁמִי

– הֲלָצָה בֵּין שְׁלֹמֹה הֶחָכָם, הָאָהוּב, רַב

הַהוֹן, לְבֵינִי, שְׁלֹמֹה אִבְּן-גַּבִּירוֹל.

*

רבקה ירון

---