על הציר

עינייך דווקא יחייכו

כשמשא דל יינשא

על כתפך השחוחה

במסלולך על הציר

מהסמטה האפלה

אל אורות העיר

חלקיקי אור יטפטפו

על צרורך הנקוב

כשעורפך השפוף

ישדר את ויתורך הגורף

רק רסיסי תודעתך

יאכלסו לנצח חלומות

על פיות עדינות

פדיונך היומי יסתכם

במונחי בקבוקים ריקים

שיאמדו את "עושרך" לצד

שרידי ההפתעות

שיעלה בידך לשלות

מנבכי העגלות העירוניות.

במקביל תחשבי

את נפשך למות למרות

שמכחול זיכרונך ישרטט

ילדה תכולת עיניים

המניעה שפתיה

בתנועות "א מ א",

את תיכנעי באורח קבע

תחת משא הגעגוע

אף תשערי לעצמך

כבדרך הטבע

כי הכל חזיון ותעתוע

עד נשימתך האחרונה

תהיי בוודאות שרויה

באפלת הסמטה שעל הציר

בואכה אורות העיר

צרורך ינוח על כתף שחוחה

לסגירת יום נוסף

של הישרדות

אך אולי באותו היום

תשמעי לפתע

שחוק של נערה

זו האחת

ומשומקום

תושט לך יד