ריקוד השעון

    ריקוד השעון

כשאני כותב שירים
מרגיש שהזמן נעצר

מביט במחוגי השעון 
בריקודם המונוטוני
והם כמו קפואים בקפסולה
לכודים עמי בקרע במרחב

ועם כל מילה שנכתבת 
כל משקל , חרוז או משפט
משתחררים הם אט אט מכבלי הזהב
מחליקים כחמאה צנטריפוגלית
במחול של רצינות
דומעים איתי את הבלי העולם

והשניות שלי הופכות לשעות
שלישית מחוגים דמו למיתרי גיטרה
והם נמרחים איתי כשעונו של דאלי 
בסיכון העידון ומרית החידוש 
כקרם סמיך של אותיות 
מרקחת בוכיה ומתוקה 
דם המעשים והשבילים