מרשלת הארץ בזו

תודה על דבריך איש

תודה על דבריך. סביר שכרובינו, את מצויה רק בדברי התיקשורת המקומית. זו תיקשורת מוטה וטיפשה, שאינה חושפת הרבה, בחוסמה על פי דעתה.

תודה על דבריך. יותר מדי פעמים, ארה"ב כפתה עלינו את דעתה, ולא מעט פעמים נידחתה על ידינו.

 

עו"ד יורם שפטל, מאז דמיאניוק, היה מוקצה על ידי. עם זאת דעתי עליו, השתנתה משהו מאז. לפני מספר ימים, יוטיוב, על פי אלגוריתם ההתאמה שלו, החל להפנות אותי לחומרים רבים בעברית (לפני כן הפנה אותי בעיקר לחומרי חו"ל באנגלית). הרבה נושאים ישראליים, ובהם שפטל, בתוכניותיו מערוץ FM103. האיש בוטה לדעתי, אך העובדות אותן הוא מציין, ניתנות לבדיקה היסטורית, ולבדיקתי הסבירה, דבריו בסוסי אמת. פרשנותו – שלו, ודעתי האישית הינה החלטתי. אם היה לידי, הייתי אומר לו תודה. זו אותה התודה, שלו פה הַפְנּוֹתִי.

במילותי מילותיו. ארה"ב בהכלל יחסה לישראל, מוחמאת בהרבה נשיאים שונאי יהודים. מחלקת המדינה, "משרד החוץ" שלהם, הינו אנטי ישראלי מובהק. כך היה וכך הינו. ארה"ב פעלה נגדנו, רוב שנותינו. כספי המַתָּן שארה"ב מעבירה לנו, אינם מתנה. אנחנו משלמים על כולם, בדם, דמים, ושווי ערך עִתִּים.

קצת איזכורים: פרנקלין דלאנו רוזוולט, שונא היהודים, עשה כל שלאל ידו כנגדנו. הוא טען שארה"ב (ובריטניה), אינן יכולות לתקוף את אושוויץ, כאשר בין 1943 ל-1945, בוצעו למעלה מ-2,800 תקיפות אוויריות במרחק כ-50 ק"מ מאושוויץ. מיליון ורבע אנשים, הושמדו באושוויץ באותו זמן. לוא המחנה היה מופצץ, היו נהרגים, אך מאות אלפים ויותר, היו ניצלים. ארה"ב היתה נגד הקמת מדינת ישראל. שלשה ימים לפני החלטת האו"ם (כ"ט בנובמבר), איים גנראל מרשל על משה שרת, שאם נכריז על הקמת ישראל, ארה"ב תהיה נגדה. ארה"ב היתה הראשונה בהצבעת האו"ם בתמיכה להקמת ישראל, אך יום אחד אחרי ההכרזה, טרומן הכריז על אמברגו נשק למזרח התיכון. כל מדינות ערב שתקפו אותנו, חומשו על ידי בריטניה (מעצמת על בזמנו). פירוש הדבר היה שארה"ב כיוונה להשמדתנו. מזלה של ישראל היה, שסטלין סיפק לנו נשק קריטי בתש"ח, בלעדי נשק זה לא היינו קיימים.

במלחמת השיחרור, כבשנו שליש משטח סיני (עד אל עריש). ארה"ב אילצה אותנו לצאת משטח זה שכבשנו. ארה"ב תמכה בהחלטה 194 של האו"ם, שדרשה קליטת פליטים ערבים בישראל, ודחפה ליישום ההחלטה – עוד דחיפה להשמדת מדינתנו.

במלחמת סיני (1956), כבשנו את כל סיני. רוסיה איימה עלינו בהטלת אטום, אם לא ניסוג מסיני, וארה"ב הודיעה לנו, שאם בריה"מ תטיל עלינו אטום בשל כך, היא (ארה"ב), לא תנקוף יד – ונסוגנו.

אחרי מלחמת סיני, התחייבה ארה"ב, שאם מצרים תסגור את מיצרי טיראן, הצי האמריקני יפעל להקמת ארמדה בינלאומית לפריצת הסגר זה. כשהמצרים סְגָרוּם (טרום מלחמת ששת הימים), ארה"ב לא עשתה דבר, בטענה שאין לה במשרד החוץ, שום מסמך המציין זכרון דברים כזה.

בשיגעונה להשמידנו, ארה"ב דחפה לרצף טריטוריאלי, בין מצרים לירדן. למה? – ככה. הקמת חבל לכיש כמעצור לרצף, טרפה תכנית אמריקאית זו.

בן גוריון היה ראש ממשלתנו במשך 13 שנים. מעולם לא התקבל בביקור רישמי בבית הלבן. תמיד הגיע לשם בהחבא, בלילות, ללא צלמים ועיתונאים, בעוד שכל שליט ערבי, התקבל בארה"ב במלוא הכבוד הרישמי. ב-1964 ראש ממשלת  ישראל, לוי אשכול, היה הראשון שהתקבל רישמית בארה"ב.

הנשק הראשון שסופק מארה"ב לישראל, היה על ידי הנשיא ג'והנסון (1964). נשיא זה הביא להחלטה 242 באו"ם. החלטה מטומטמת האומרת בין השאר, שבעקבות מלחמה, אין לספח שטחים. המציאות ההיסטורית, הוכיחה ומוכיחה, שרק בעקבות מלחמות, יש סיפוחי שטחים. הדבר בא ליד ביטוי הן בהחלטות חבר הלאומים בעקבות מלחמת העולם ה-1, והאו"ם, בעקבות מלחמת העולם ה-2.

בשנת 1969, יצאה לאור תוכנית רוג'רס, שהיתה צעד משמעותי לגבי השטחים ששוחררו במלחמת ששת הימים. התוכנית אומרת שבמסגרת תוכנית שלום, ישראל מחוייבת לחזור לגבולות 1967, עם תיקונים מזעריים. תוכנית זו עדיין הינה התוכנית האמריקאית, להסדר שלום בינינו למדינות ערב. לדעתי, תכנית איומה זו (מבחינתנו), לא תצא לפועל כלשונה, משום שישראל אינה יכולה לישמה, על פי משימת הישרדותה וקיומה. תוכנית רוג'רס, הינה בסיס התנגדותה של ארה"ב, לכל התישבות ישראלית מעבר לקו הירוק (כולל ירושלים המזרחית). הרשו לי לצטט בערך את יורם שפטל, שאומר: ארה"ב מטרתה, להחזיר את גבולות ישראל לאושוויץ 67'.

עם כניסת קיסינג'ר לתפקיד שר החוץ ב-1972, מחריפה מדיניות ארה"ב כלפינו. קיסינג'ר חזר ואמר ש: "הסטטוס קוו כלפי הערבים, הוא בלתי אפשרי, וצריך לשנות אותו". היו גם דיבורים שלו, כיצד לשנות סטטוס קוו זה – "ארה"ב תְּגַבֵּה למעשה, פלישה של הצבא המצרי לגדה השניה של תעלת סואץ, וזמן קצר לאחר כך, תכפה הפסקת אש, ותיצור בשטח עובדה, שהצבא המצרי חזר לסיני, ומכוח זה, נפעיל לחצים על ישראל, לחזור לגבול הבינלאומי (של 1967)". אמירות יומיומיות אלו של קיסינג'ר, לא הותירו ברירה לאסד ולסעדאת, אלא לחבור וליזום את מלחמת יום הכיפורים. כאשר גלגל המלחמה התהפך לטובתנו, ארה"ב, בשיתוף פעולה מלא עם בריה"מ, כפו הפסקת אש. קיסינג'ר כפה על ישראל אספקת אמצעי מחיה לארמיה השלישית שהיתה נצורה, ובמרחק זמן מועט מהתמוטוטה הסופית. כך כפה קיסינג'ר את השארות המצרים, בגדה השניה של תעלת סואץ, ודחיקת ישראל מסיני בעקבות מלחמה זו.

בהקשר זה, נראה לי שג'ו אלון ז"ל, הנספח האווירי של ישראל בארה"ב, נרצח על ידי האמריקאים (יולי 1973), מפני שגילה פרטים על המלחמה הקרבה, שארה"ב היתה שותפה לתיכנונה, ורצה להעביר או כבר העביר לישראל פרטים על כך. לא אתפלא אם ישראל היתה שותפה לתכנון מלחמה זו (ואולי גם לחיסולו של ג'ו אלון), במימדים מוגבלים, לידיעתה, דבר שלא היה אמור להיות במימדים מוגבלים, אליבא ד'אמריקאים.

סיוע הרכבת האווירית לישראל, שנדחף חזק על ידי הקונגרס, עוכב למשך שבועיים על ידי קיסינג'ר, כדי שלא תוכל להועיל ולשנות את המצב בשטח לטובתנו. קיסינג'ר שאף להביא לנסיגתנו מסיני, רמת הגולן, הגדה המערבית וירושלים המזרחית, בהתאם למדיניות ארה"ב – תוכנית רוג'רס.  

לא אתפלא, אם תוכנית רוג'רס (קווי 67'), הינה בסיס התוכנית האמריקנית היום, להסדר בינינו לפלשתינאים. מובן שישראל לא תתרצה לתוכנית בלתי אפשרית זו. הלוואי ואני טועה בהשערתי את מדיניות ארה"ב היום.

תלותנו בארה"ב, מטרתה – חיותנו. ולשם מטרה זו,נסרב ונתנגד, לכל שידחוף להשמדנו, על ידיו או על ידי אחרים. בין אם שמו ארה"ב, מדינה עשירה בעוניה, שהוכיחה רבות את טיפשותה, בילדיה קוברה, או ביהא איסלם היותו, רוצח עצמו, בקוראן דעתו.

הרהב ארה"ב פה מילות ביטויו.

 

 

 

לדעתי, טובך הבא לביטוי בגישתך, הועמד לניסוי שוב ושוב על ידינו, אך לא הצלחנו, ולא בעטיינו. אם נראה לך שאחרי כל כך הרבה שנים, אבידות וקברים, נסיונות, הצעות לאויבים שרק "לא" אומרים - אנחנו טיפשים? אתה בהחלט טיפש, כמותנו כולם. אתה יכול ללמוד ולדעת, אך אם אתה במגע עם מישהו שאינו מסוגל ללמוד, וליישם - כל מה שתלמד, לא שווה דבר. זו מציאות חיינו מול מוסלמית סביבתנו. אם לא טחו עיניך, הבט סביבך, וזכור שנות הביטך. זה מה שניצב מולך. הוא חי על פי הקוראן והחדית. האם קראת את הקוראן? האם התענינת להבין את משמעותו למוסלמים, שרובם המשמעותי, כלל לא קראו אותו? פנה ליוטיוב, בין השאר לדבריהם של ד"ר מרדכי קידר וגיא בכור. שמע אותם, והעמד אותם למבחן ראייתך. ראה אם אתה יכול לסתור את דבריהם. הערבים והאיסלם בכלל, אינם יכולים להגיע לשלום עם הנחשבים בעיניהם לשונים מעצמם, אלא בהעריכם שזה שמולם, עולה עליהם בכוחו, ואין בכוחם (זמנית) לשלוט בו. על פי כך, רצונך טוב לעצמך, אך בלתי ניתן ליישום - אלא אם כן רצונך במותך.
אישית, די ברור לי, שלא תשנה את דעתך בנושא. אתה נעול, ותשנה דעתך, כנראה רק כשתִּפָּגַע בצורה איומה. זו דרכם של החיים, שמלמדים אותנו בהכאיבם. אני מקווה שתוכל להמשיך ולאחוז בדעתך, בבירכת הארץ שלנו שמאפשרת לך להתבטא, בנושאים שבסביבתה המוסלמית, בלתי מאופשרים לאמירה, עד כדי מיתה.
כל טוב לך ולאהוביך.