שירת היוצא

שוב חזרתי מאירופה

ממסע לא אמיתי

אל תוך ארץ שנותרה לי

אך מעולם לא רציתי

לא ידעתי את יושביה

לא ידעתי גם את שמה

ועל אף שהיא קסמה לי

היא הייתה עוד עירומה

היא פתחה את זרועותיה

וחיבקה אותי ברוך

ובכל פעם שעזבתי

היא חזרה אותי למשוך

והייתה לי למולדת

למלכות נאמנה

אך פניה הרכות

לא הראו אותה תמונה

וראיתי את ארצי

מתבוססת בדמה

ורציתי לעזור

אך אבוי היא דממה

ובכיתי על יושביה

וניסיתי לעזור

אך לפתע אז הבחנתי

שנכלם לעד האור

אז עזבתי את ארצי

כדי לברוח מהכפור

וחזרתי אל אירופה

שם מצאתי את האור

וניסיתי להביא

את האור לכל אדם

כי פחדתי שלבב ארצי

יום אחד יידם

בעטו בי ושנאו לי

היושבים בחשיכה

הם יושביה של הארץ

שגאוותה כבר נשכחה

וסגרו הם עיניהם

ורצו שאסתלק

וראיתי שאת אורי

לא אוכל עוד לחלק

אז שיקרתי ורימיתי

בדרכים נאלחות

אך הם לא ראו בכלל

שזעקתי בלילות

אז ויתרתי על הארץ

שאהבה אותי כל כך

שאהבתי חזרה

שקסמה לי כלילך

אז הבינו והפנימו

הו, שומעים נאמנים

שאתם טרם הבנתם

את מה שאני מפנים

--כל הזכויות שמורות לוולטר ארואה--