שַׁבָּת גָּדוֹל " צַו" /דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּד

בס"ד

שַׁבָּת גָּדוֹל פָּרָשַׁת צַו /דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

הַשַּׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי חַג הַפֶּסַח,

נִקְרֵאת "שַׁבָּת גָּדוֹל".

בְּשַׁבָּת זוֹ בְּמִצְרַיִם......

לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל נַעֲשׂוּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת.

בַּשַׁבָּת לִפְנֵי הַיְּצִיאָה מִמִּצְרַיִם,

בְּנֵי יִשְׂרָאֵל קִבְּלוּ הוֹרָאוֹת.

אֵיךְ לְהִיעָרֵךְ לִקְרַאת הַיְּצִיאָה,

הֲכָנוֹת אַחֲרוֹנוֹת לַעֲשׂוֹת .

הַמִּצְרִים נִסּוּ לִפְגֹּעַ בָּהֶם,

אַךְ לֹא עָלָה הַדָּבָר בְּיָדָם.

אֱלֹהִים בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים הִצִּיל וְהוֹשִׁיעַ,

וּבְפֶסַח גָּאַל אוֹתָם.

בְּ"שַׁבָּת גְּדוֹל" אָנוּ קוֹרְאִים

בַּנָבִיא חַגַּי אֶת הַהַפְטָרָה.

יֵשׁ שֵׁם רֶמֶז לָמָּה נִקְרֵאת,

הֵשַׁבָּת גָּדוֹל וְלֹא גְּדוֹלָה.

"הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם, אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא—

לִפְנֵי, בּוֹא יוֹם יְהוָה, הַגָּדוֹל, וְהַנּוֹרָא.

וְהֵשִׁיב לֵב-אָבוֹת עַל-בָּנִים, וְלֵב בָּנִים עַל-אֲבוֹתָם"—

פַּעֲמֵי הַגְּאֻלָּה הוֹלְכִים וּקְרֵבִים,

בְּ"שַׁבָּת גָּדוֹל" רֶגַע לִפְנֵי הַיְצִיאָה מִשִּׁעְבּוּד.

נִסִּי אֵל לְעֵינֵי כָּל נִרְאִים.

עַם יִשְׂרָאֵל חָשׁ אֶת פַּעֲמֵי הַפְּדוּת וְהַחֵרוּת.

בְּיַּמֵינוּ אָנוּ בְּ"שַׁבָּת גָּדוֹל" הַ"גְּדוֹל" בָּעִיר,

הוּא הָרַב "מָרָא דְּאַתְרָא" דּוֹרֵשׁ וּמְחַזֵּק.

מְדַבֵּר עַל הַהֲכָנוֹת וְהַלָכוֹת פֶסַח,

וְעַל גָּדְלוֹ וְעוֹצְמָתוֹ שֶׁל הַנֵּס.

שַׁבָּת שָׁלוֹם!!!!!!

מרא דאתרא, (מארמית "אדון העיר") הוא כינויו של הרב המקומי. מבחינת ההלכה היהודית פסיקותיו מחייבות את אנשי מקומו בזמן כהונתו

בס"ד

פָּרָשַׁת צַו/דָּוִיד סָמוֹכָה דּוֹדִי

"צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר..."

פּוֹקֵד אֱלֹהִים עַל מֹשֶׁה

וּמַעֲבִיר לוֹ רְשִׁימַת הַנְחָיוֹת .

שֶׁעִקָּרָן עַל הַמִּזְבֵּחַ שֶׁהוּקַם בַּמִּשְׁכָּן,

יֵשׁ לְהַעֲלוֹת אֶת הַקָּרְבָּנוֹת .

עַל הַמִּזְבֵּחַ תִּקֹּד "אֵשׁ תָּמִיד"

בַּבֹּקֶר אֶת הָאֵפֶר שֶׁהִצְטַבֵּר יֵשׁ לְהָסִיר.

רֵאשִׁית מַקְרִבִּים אֶת "קָרְבַּן הַתָּמִיד"...

הַנֶּחְשָׁב לְקָרְבַּן עוֹלֶה.

אַחַר כָּךְ אֶת שְׁאַר הַקָּרְבָּנוֹת

הַמְּפֹרָטִים בְּפָרָשַׁת "וַיִּקְרָא".

בֵּין הַמְּנָחוֹת שֶׁיַּקְטִירוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,