אבן אל אבן

           אֶבֶן אֶל אֶבֶן / נסים פרנקו

עוּל יָמִים קְנֵה-סוּף גּוֹנֵחַ

בֵּין אֲסוּפָת סַלְעִי גְרָנִית

הָאַלּוֹן אֵלָיו שׁוֹלֵחַ

זִמְרַת רְנָנִים קוֹלָנִית.

וּזְקִיפֵי קָנִים יָנוּעוּ

בְּרִשְׁרוּשׁ עַל שְׂפַת הַגָּדָה

אַף רְסִיסֵי הַפָּז יַשְׁפִּיעוּ

וְתִיפְאוּר כְּמוֹ אַגָּדָה.

מֵצִיץ רֹאשׁ דָּג מִן הַמַּיִם

עָנָף חוֹלֵף נוֹשֵׂא בַּת-שִׁיר

וּמֵעַל  רַק תְּכוֹל שָׁמַיִם

וּמִי שָׁם, מְקוֹמוֹ יַכִּיר.

וְלֹא הַרְחֵק תִּשְׂרוֹר דְּמָמָה

אֶבֶן אֶל אֶבֶן אוֹמֶרֶת:

"חֲסְרָה לָנוּ עוֹד יְמָמָה

הֱיוֹת עִם לֵב הַמְּשׁוֹרֶרֶת".

זוֹרֵם יַרְדֵּן בְּקוֹל שִׁקְשׁוּק

כְלִוּוּי נִצְחִי לַשֶּׁקֶט

וּכְמוֹ אָנוּ בְּתוֹךְ חִשּׁוּק

הָעוֹטֵף חֶמְדָּה נוֹשֶׁקֶת

יָנוּם אָז יוֹבֵל שֶׁל זֶמֶר

שֶׁחָבַק כִּינוֹר וּפְסַנְתֵּר

תָּנוּם גַּם נָעֳמִי שֶׁמֶר

שֶׁקּוֹל  לְחַנָּה… יִוָּתֵר.