טַל וּמָטָר לִבְרָכָה

בשלשה במרחשון שואלין את הגשמים רבן גמליאל אומר בשבעה בו חמשה עשר יום אחר החג כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת  (משנה מסכת תענית פרק א משנה ג)

טַל וּמָטָר לִבְרָכָה

 עָב קְטַנָּה כְּכַף אִישׁ עֹלָה מִיָּם

מַסִּיעָה עָבֵי שְׁחָקִים

מַנְהִיגָה עָנָן כָּבֵד וּנְשִׂאִים

כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מֵהַר

דְּמוּת עַם רָב בָּרָקִיעַ

קוֹל שְׁאוֹן עֲרִיפִים נֶאֱסָפִים

בָּאִים מֵאַרְבַּע קְצוֹת הַשָּׁמַיִם

בִּמְרוּצָתָם כְּסוּס שׁוֹטֵף בַּמִּלְחָמָה

הִתְקַדְּרוּ הַשָּׁמַיִם עָבִים  

וַעֲרָפֶל כְּשַׁחַר פָּרֻשׂ עַל הֶהָרִים

עַל סְבִיבֹתָיו שָׁב הָרוּחַ

יְסַמֵּר שַׂעֲרַת בְּשָׂרִי

מֵאֹפֶל וּמֵחֹשֶׁךְ אֲפֵלָה

חֲזִיזִים כְּחִצִּים שְׁנוּנִים שֻׁלְּחוּ

הֵאִירוּ בְרָקִים תֵּבֵל

רָאֲתָה וַתָּחֵל הָאָרֶץ

קוֹל רַעַם בַּגַּלְגַּל נָתְנוּ שְׁחָקִים

רָגְזָה וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ

זֹרְמוּ מַיִם עָבוֹת

רוּחַ צָפוֹן חוֹלֵל גִּשְׁמֵי בְרָכָה

אֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ וַיָּזוּבוּ מַיִם

הֶעָבִים עַל הָאָרֶץ יָרִיקוּ

וְשִׁפְעַת מַיִם כִסְּתָה אָרֶץ

גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים עֵץ כָּל פֶּרִי

יַעַר צוֹמֵחַ עֵצִים

כִּשְׂעַר רֹאשׁ נַעֲרָה

שֶׁעָלְתָה מִן הָרַחְצָה

מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים אַדִּירִים

הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת פָּצְחוּ רִנָּה

וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה מָחֲאוּ כָף

יַעֲרֹף מְטַר גֶּשֶׁם נְדָבוֹת

שְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא

רְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב

הִרְוָה הַגֶּשֶׁם אֶת הָאָרֶץ

הוֹלִידָהּ וְהִצְמִיחָהּ

נָתַן זֶרַע לַזֹּרֵעַ

וְלֶחֶם תְּבוּאַת הָאֲדָמָה לָאֹכֵל

הִנֵּה מַיִם עֹלִים כַּיְאֹר

וְהָיוּ לְנַחַל שׁוֹטֵף עַד צַוָּאר יֶחֱצֶה

נָהָר פְּלָגָיו יְשַׂמְּחוּ עִיר

וּנְחָלִים יִשְׁטְפוּ אֶרֶץ וּמְלוֹאָהּ

עִיר וְיֹשְׁבֵי בָהּ

פָּתַּח הָאֵל אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב

כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּ יָהּ