למען העת הטובה ההיא

לְמַעַן הָעֵת הַטּוֹבָה הַהִיא

נסים  פרנקו

רַק זִיכָּרוֹן מַכְאִיב הִשְׁאַרְתְּ

מִשֵׂעֲרֵךְ שֶׁנַּחַת עַל כַּרִי

טַעַם טוֹב לִי תָּמִיד נָתַתְּ

וְהֶבֶל פִּיךְ הָיָה כְּמוֹ שִׁירִי

נְשִׁיפוֹת הַבּוֹשֶׂם שֶׁלָּךְ הָיוּ שֵׁיכָר

וְגוּפִי שֶׁטָּעַם אֶת חוֹם גּוּפֵךְ

מְבוּשַׂם נִכְנָע לְמַצָּב לֹא מוּכָּר

וְנִקְרַע לְמַרְאֶה הִילוּכֵךְ בְּגַפֵּךְ

לְמַעַן הָעֵת הַהִיא אֲנִי כּוֹתֵב

וּמוֹתִיר מִילּוֹתַיי לָךְ - אֵין אַחֶרֶת

מַחְשָׁבָה אַחַת אֵלַיִךְ מְנַתֵּב

לֹא תָּשׁוּב עֵת כָּזֹאת כֹּה נִבְחֶרֶת.

לֹא יָדַעְתִּי אֶת נַפְשִׁי

וְדַרְכִּי סוֹף הַדֶּרֶךְ

כִּי מֵאָז אֵינִי חָפְשִׁי

כּוֹרֵעַ לָאַהֲבָה בֶּרֶךְ.