נִיחוֹחוֹת שֶׁל יַלְדוּת

נִיחוֹחוֹת שֶׁל יַלְדוּת / שַׁמַּאי אֲרְמָּן

*********************************

לְעִתִּים הַמִּלִּים, מִתְגַּלְגְּלוֹת חַסְרוֹת שְׁלִיטָה ,

כְּמוֹ בּוּעוֹת מְבַעְבְּעוֹת, מִסְתַּחְרְרוֹת בַּחֲלַל הַפֶּה

מְחַפְּשׂוֹת מֵיתַר לְהִרְטִיט,

עֲרוּגוֹת מֵהֶן פְּזוּרוֹת בַּשֶּׁטַח, מְקֻשָּׁטוֹת בְּאוֹתִיּוֹת,

עֲלֵיהֶן הַשֵּׁמוֹת, חֲרוּטִים בְּעִשְׂבֵי בְּשָׂמִים

וּטְעָמִים בְּנִיחוֹחוֹת שֶׁל יַלְדוּת.

הָיִיתִי רוֹאֶה אֶת הָרוּחַ, אֶת עַלְעָלֵי הָעֵצִים

מִשְׁתַּעְשְׁעִים בָּהּ לְאוֹרוֹ שֶׁל יָרֵחַ עַל קִירוֹת הַחֶדֶר,

אֲחוֹתִי נִמְנְמָה עִם הַיָּרֵחַ וּפָנֶיהָ חִיוְורוֹת כְּלַיְלָה לָבָן

הַפּוֹשֵׁט עַל רְאִי הַכּוֹכָבִים,

הַחַלּוֹן, הָיָה תָּמִיד פָּעוּר לִרְוָחָה, אַבָּא זָ''ל הָיָה

אוֹמֵר שֶׁחָשׁוּב שֶׁיִּכָּנֵס אֲוִיר.

הוּא לֹא הֶעֱלָה בְּדַעְתּוֹ, שֶׁעִם הָאֲוִויר

מִתְגַּנֵּב גַּם הַיָּרֵחַ.

אִימָּא הָיְיתָה מְסַפֶּרֶת לִי עַל דּוֹדָהּ מַזָּל זָ''ל

אֲחוֹת שֶׁל אֲבִי זָ''ל, שֶׁתָּמִיד

הָיְיתָה מְחַיֶּיכֶת וּשְׂמֵחָה,

הָיְיתָה מְחַלֶּקֶת עֲנָנִים שֶׁל שִׂמְחָה

לְכֹל מִי שֶׁרָצָה לִשְׂמוֹחַ

טוֹמֶנֶת יָדָהּ בְּסַל רָקוּם תַּחֲרָה וְרוּדָה-

וּמָעֲלָה חוֹפֶן עֲנָנִים שְׂמֵחִים וְנוֹתֶנֶת אוֹתוֹ

בְּיָדָיו שֶׁל כָּל הַנִּקְרֶה בְּדַרְכָּהּ,

הִיא יָשְׁבָה בְּשִׂמְלַת עֲנָנִים צְחוֹרָה

וְהִסְתַּכְּלָה בִּי בְּעֵינַייִם טוֹבוֹת,

הָיִיתִי מִסְתַּכֵּל לָהּ בְּתּוֹךְ הָעֵינַיִים,

אֲפִילוּ, בַּלָּבָן שֶׁל הָעֵינַיִים וְלֹא מֵבִין

לָמָּה אִימָּא תָּמִיד אָמְרָה שֶּׁרוֹאִים לָהּ

אֶת הַטּוֹב בָּעֵינַיִים.

אִימָּא אַהֲבָה שֶׁהַצְּחוֹק שֶׁלִּי הָיָה

מִתְגַּלְגֵּל אֲפִילוּ, שְׁתֵּי מַדְרֵגוֹת,

הִיא אַף פַּעַם לֹא הִכְּתָה אוֹ צָעֲקָה עֲלַיי.

הִיא הָיְיתָה מְדַבֶּרֶת עִם

חֲגוֹרַת הַאַבְזָמִים שֶׁל אַבָּא

עוֹד מֵהַתְּקוּפָה שֶׁל הַצָּבָא.

הַיּוֹם בְּשִׁלְהֵי יָמֶיהָ, אֲנִי מַבִּיט אֶל אִימָּא,

שֶׁתִּבָּדֵל לְחַיִּים אֲרוּכִּים,

הַוָּרוֹד, הָפַךְ אָפוֹר, אוֹר מַלְאָכִים בְּעֵינֶיהָ כָּבָה,

צִיּוּרֵי קְמָטִים הָפְכוּ לַעֲרוּצִים בְּפָנֶיהָ.

סְתָיו בְּחַיֶּיהָ, שַׁלֶּכֶת בְּקוֹלָהּ, עַגְמוּמִי, מַשֶּׁהוּ חִיוֵור,

מִשֶּׁרָאֲתָה, תְּמוּנָה בְּשָׁחוֹר לָבָן

שֶׁלָּהּ וְשֶׁל אַבָּא זָ''ל יָד בְּיַד,

שְׁנֵיהֶם זְקוּפִים בְּשָׂדוֹת אוֹר

וְעַל פְּנֵיהֶם חִיּוּכִים בּוֹהֲקִים,

אוֹרוֹת זָלְגוּ מֵעֵינֶיהָ מִזִּיכְרוֹנוֹת,

לְרֶגַע, וְרִיד כַּחוֹל בְּצֶדַע רַקָּתָה רָטַט.

רָטַט רֶגַע וּפָסַק.

עֵינֶיהָ כְּמוֹ נִתְבַּיְּישׁוּ בִּזְרִיחָתָם הָרִגְעִית ,

אַף דִּמְעוֹתֶיהָ

הִכְמִירוּ אֶת הַלֵּב.

וַאֲנִי אוֹהֵב אוֹתָהּ כָּל כָּךְ.

אֲנִי נָמֵס, אֲנִי בּוֹכֶה,

אֲנִי כְּבָר מִתְגַּעְגֵּעַ.

כָּל הַזְּכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת:© שַׁמַּאי אֲרְמָּן

24/12/2016