שירים

אחר כך


אַחַר כָּךְ, מָה שֶׁנּוֹתָר הֵם הָאֵדִים -

 כְּחַלְחַלִּים כְּצֶבַע שְׂעָרך 

שֶׁשֵּׂיבָה וְכָחֹל סְגַלְגַּל מְשַׁיְּטִים בּוֹ

מוּל עֵינַי 

כְּדֶרֶךְ בָּהּ מֵי מַעְיָן מִתְעַקְּשִׁים לִזְרֹם

בְּלֹא שֶׁיֻּפְרַע לָהֶם,

 גֵּאִים וּטְרוּפֵי אֱמוּנָה כִּי

יַחְדְּרוּ אֶל הֶעָצוּב וְהַקַּר וְהַבּוֹדֵד -

הָרֶגַע בּוֹ אָמַרְתְּ לִי לְהַזְמִין  סֵפֶר

אוֹדוֹת מִסְפָּר דְּבָרִים שֶׁהָיָה בְּדַעְתִּי

לָדוּן אִתָּךְ. 

אוּלַי מָחָר. אוּלַי מָחֳרָתַיִם.

חוֹשֵׁב שֶׁאֶהְיֶה שָׁם עוֹד.

תגובות

גלי צבי-ויס / הספר / 21/02/2017 05:53
יום טוב צבי / מה שנותר הם האדים / 21/02/2017 06:03
מרים מעטו / :-) / 21/02/2017 14:19
יצחק אור / מעין המתעקש לזרוםואתה / 21/02/2017 19:11
נורית ליברמן / שְׂעָרך שֶׁשֵּׂיבָה וְכָחֹל סְגַלְגַּל מְשַׁיְּטִים בּוֹ / 21/02/2017 20:29
זיגי בר-אור / לדון ועכשיו ולא כאשר ה / 21/02/2017 23:57