שירים

פרחי פלאסטיק.

.

20.9.06

מביטה אל פרחי הפלאסטיק

שהצמיחו רק אבק

באגרטל הישן.

 
רגש נדחק

אל נבכי הזמן.

 
אבק דוחה אהבות.

פרחי פלאסטיק

תם זמנם.

גם אגרטל כמה למגע קל.

 
אהבות אינן צומחות באגרטל,

הן אוהבות לאהוב

רק וורדים חיים

שמנביטים את עצמם.

 

תם הזמן הישן,

האהבה של פעם

פשטה רגל,

'פושטת גם יד',

תם עידן.

 
שיני הזמן כילו בשממון

את זמנם...

 
רק תומתם של

פרחי פלאסטיק,

עומדת זקופה

באגרטל

הנאנק,

רווי האבק.

 

 

*

כל הזכויות שמורות ליעל כרמי גבאי

תגובות