נְשָׁמָה שֶׁל פְלִיז

אֲנִי רוֹצָה לַעֲשׂוֹת מִמֵּךְ חֵטְא מוּסָרִי

לְהַשְׁמִיעַ לָךְ אֶת דִּמְיוֹנִי כְּמוֹ תַּקְלִיט.

עִנּוּי שֶׁל קְטִיפָה, לָמָּה אַתְּ כָּל כָּךְ יָפָה?

אֲנִי בַּת תְּמוּתָה מְכוּרַת רְדִיפָה.

אֵין לִי יְלָדִים כְּדֵי לְהַצְדִּיק אוֹתִי

אֵין לִי חֲבֵרִים כְּדֵי לְהַחֲלִיף אוֹתָךְ

אֵין לִי בַּעַל כְּדֵי לְהַמְתִּיק אוֹתִי

וְאֵין לִי חֹזֶק כְּדֵי לִשְׁבּוֹר אוֹתָךְ.

בְּעָבָר הָיָה טוֹב יוֹתֵר טוֹב יוֹתֵר טוֹב יוֹתֵר

וּבֶעָתִיד יִהְיֶה טוֹב יוֹתֵר טוֹב יוֹתֵר טוֹב יוֹתֵר

אֲבָל עַכְשָׁו אֲנִי רָצִיף מִתְפּוֹרֵר.

מַגִּישָׁה לָךְ צַוָּאר כְּמוֹ לְשׁוֹחֵט.

אֲנִי לֹא מַרְשָׁה לְאַף אֶחָד לִהְיוֹת שׁוֹפֵט.

הָרֵי מִלְחָמָה הִיא דָּבָר טִבְעִי, אִם לַחְשׁוֹב בְּהִגָּיוֹן

יֵשׁ לָנוּ כְּבָר 5,000 שְׁנוֹת נִסָּיוֹן.

הַמְּנַצְּחִים כּוֹתְבִים אֶת הַהִסְטוֹרְיָה, לֹא אֶת הָאֱמֶת.

וְהַמְנֻצָּחִים כּוֹתְבִים רֵקְוִיאַם, כְּלוֹמַר: שִׁירָה לְמֵת.

אִם רַק הָיִיתְ כְּמוֹ אַחֲרָיוּת חֶבְרָתִית

מַשֶּׁהוּ שֶׁיַּרְגִּיעַ אֶת הַמַּצְפּוּן, שֶׁיַּשְׁתִּיק.

קָפְּסוּלַת זְמַן שֶׁתִּפָּתַּח בְּעוֹד מֵאָה חֲשׁוּכָה,

מַצְחִיק לַחְשׁוֹב, תַּהֲפֹךְ אוֹתָנוּ לְנִצָּבֵי מַהְפֵּכָה.

אֲנִי צְרִיכָה אָסוֹן שֶׁיַּתְחִיל בִּי אֶת הַסּוֹף

אֲנִי צְרִיכָה לִישֹׁן, חוֹם קָפֶה, תֹּם יָפֶה וְעִתּוֹן

אֲנִי צְרִיכָה בָּרָק שֶׁיִּתֵּן לִי סִבָּה לִצְרֹחַ כָּךְ

אֲנִי צְרִיכָה מִשְׂחָק אוֹ זָוִית חֲדָשָׁה לִרְאוֹת אוֹתָךְ.

כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטָּה צָרָה מְאֹד

הָיוּ לִי הַבְטָחוֹת אֲבָל בְּעֶצֶם בַּקָּשׁוֹת.

בִּמְאוּרַת הָאַהֲבָה אֲנִי וְאַתְּ בּוֹנוֹת חוּרְבָה

וְהַלֶּחִי עַל הַשֻּׁלְחָן כְּשֶׁאַתְּ יוֹצֵאת מִכָּאן.

אֲנִי מְחַפֶּשֶׂת אוֹתָךְ עִם לָוְיָּן שֶׁל מַחְשָׁבוֹת

הָאַהֲבָה שֶׁלִּי סַרְטָן הַנְּשִׁיקָה שֶׁלָּךְ הִיא שׁוֹט.

אֲנִי מְגַדֶּלֶת נְחָשִׁים שֶׁל שִׁירָה וּמִין

מַאֲבָק בְּעוֹר קְטִיפָה וְרַק דְּרוּשָׁה דְּחִיפָה.

אָז מִי יַגְדִּיר מוּסָר וּמִי יַגְדִּיר אָהֲבָה

חֻקֵּי אוֹקְסִיטוֹצִין אוֹ מִדָּה טוֹבָה?

כְּמוֹ אִשָּׁה עִם לֵב נָקִי שֶׁמֵתָה זְרוּקָה בַּרְחוֹב,

אֲנִי נִדְפֶּקֶת מִדְּקִירָה שֶׁל לַהַב כְּמוֹ מֵאֹשֶׁר

אִם אֶשָּׁאֵר, וְאִם אֶעֱזֹב.