שירי ופרח הזהב

לא טסנו לכוכבים רחוקים
אתה יכול לקנות לאהובה
שרשרת לצוואר
השמלה השקופה תתמלא אור

היה זה שיאו של עידן המכשפות. לבשתי צורה של ציפור ועפתי מתמרן
בזהירות בין קירות גורדי השחקים. תריס נפתח וראיתי ביעף בחור משדל בעדינות בחורה, זוג אחר עושה אהבה וראש זהוב נח על כתף.

נחתתי על כתפה, ציפור לבנה גדולה. היא הבחינה בי בהתחלה, בראי הקטן ולאחר מכן בצפרני החדות נעוצות בכתפה. היא נרתעת בבהלה מנסה לנער אותי. אני על המכתבה, היא מתרגלת אלי, ממשיכה בשעוריה, היא מלטפת אותי וממלמלת "מי את ציפור לבנה מוזרה?"

היה זה שיאו של עידן המכשפות. בניינים בעלי מבנה כימי מיוחד כמעט זהה ליהלום, וערים - ערי היהלום. עצי ענק בשדרות, מהם זולגות ללא הפסק טיפות צהובות ירוקות אדומות, אולם אפילו שירי- ילדת העידן - לא יכלה לנחש שהציפור הלבנה זו אני.

היא מלטפת את ראשי מנשקת את פני, ואני פרחתי ועפתי דרך החלון מנפנף בכנפיי. ואנחנו במסעדה. שירי לבושה שמלה לבנה ואני בן זוגה. זוהי פגישתנו השלישית למרות שהיכרנו לפני פגישתנו הראשונה זוהי שיחה קורקטית.

אני רוצה להיות פרח הצמוד לשמלתה. ליד העירייה יש גן ופורחים בו פרחים מוזרים למראה. היא עוברת וקוטפת אותי, פרח זהב גדול, ומצמידה אותי לשמלתה סמוך לחזה. היא לא מופתעת ילדת עידן המכשפות, היא מחייכת שמחה לפרח החי שבידה היא מקרבת אותי לפניה ואני נושק לשפתיה.

פסטיבל בעיר. באור השמש, ענני זהב וערפל ארגמני, האוויר מתמלא בזוהר והריח עדין ומשכר.

הלכנו לכיכר "הקרחון". הכיכר קוטרה קילומטר ובמרכזה קרחון כחול בגובה 100 מטר וממנו  מתנפצים גושי קרח ענקיים בקול נפץ עז. מסביב בתי קפה שלעבר מרפסותיהם ניתזים מי הקרחון.

בחלק הקרחון ממולנו אנו יכולים לראות את דמויותינו נמסות אט אט במים.