שיר השבוע - אֲבָל אֲנַחְנוּ נִשְׁאַרְנוּ שָׁם

אֲבָל אֲנַחְנוּ נִשְׁאַרְנוּ שָׁם / יהושע מנחם רוזנברג

שׁוּב זוֹקְפִים חֲצָבִים נֵרוֹת לְבָנִים

וּמִבֵּית הַסֵּפֶר קוֹלוֹת יְלָדִים נִשְׁמָעִים

שׁוּב לָבְשׁוּ שָׁמַיִם, עֵת אָסִיף, כְּסוּת לְבָנָה

וְצִרְצָרִים נוֹשְׂאִים, עַל תִּקְווֹת  שֶׁנָּגוֹזוּ, קוֹלָם בְּקִינָה

כְּמוֹ אָז לִפְנֵי הַמִּלְחָמָה

שׁוּב נִשָּׂא בָאֲוִיר רֵיחַ קְלֶמֶנְטִינוֹת 

וּבַמָּרוֹם שׁוּב חוֹלְפוֹת צִפֳּרִים נוֹדְדוֹת

וּכְבָר אוֹרְכוֹת הַשָּׁעוֹת בַּלֵּילוֹת

וּבָעֶרֶב מְנַשְּׁבוֹת רוּחוֹת סְתָיו קְרִירוֹת

כְּמוֹ אָז לִפְנֵי הַמִּלְחָמָה

שׁוּב מְצַפֶּה לְשָׁנָה טוֹבָה הֶעָמֵל בַּנִּיר וְגַם בַּמֶּלֶט

וּבְגַן הַיְּלָדִים עוֹד עוֹמֵד דּוֹד גִּבּוֹר עַל הַמִּשְׁמֶרֶת

וְהַמּוֹרָה מַרְאָה לִילָדִים חֲדָשִׁים חָצָב

וְשָׁרָה לַדּוֹר הַבָּא עַל הַנַּחְלִיאֵלִי מְבַשֵׂר הַסְּתָו

כְּמוֹ אָז לִפְנֵי הַמִּלְחָמָה

כָּךְ שָׁנָה עַל שָׁנָה חַגִּים יִנְקֹפוּ

כָּךְ כְּמֹץ עוֹבְרִים יָמֵינוּ

כָּךְ כְּעָנָן חוֹלְפוֹת שְׁנוֹתֵינוּ

שֵׂיבָה זָרְקָה בְּרָאשֵׁי יְלָדֵינוּ

אֲבָל אֲנַחְנוּ נִשְׁאַרְנוּ שָׁם

כְּבָר חָדְלָה הַתְּאֵנָה הַזְּקֵנָה אֶת מָתְקָה  

וְהָרִמּוֹן מְבַכֵּר לָכֹף כְּאַגְמֹן כְּתָרָיו

וּבַבַּסְטָה בַּשּׁוּק מוֹכֵר אַחֵר אֶת הַפֵּרוֹת אֲשֶׁר אָהַבְתָּ

וְלַחְמֵנוּ, עַל שֻׁלְחָנֵנוּ חָם, הִנֵּה יָבֵשׁ וְהָיָה נִקֻּדִים

אֲבָל אֲנַחְנוּ נִשְׁאַרְנוּ שָׁם

כָּך נִגָּרִים כַּדָּם, אַט אַט, יָמֵינוּ הַהוֹמִים

מֵאֵיבָרֵינוּ בַּלָּאט אוֹזְלִים הַחַיִּים

וְגֵּוֵנוּ  שַׁח מֵעֹמֶס הַשָּׁנִים

כָּך יָמֵינוּ, קַלּוּ מִנִּי אָרֶג, כַּלִּים

אֲבָל אֲנַחְנוּ נִשְׁאַרְנוּ שָׁם

נָמוֹג בְּאֹבֶךְ הַשָּׁרָב יְפִי חַיֵּינוּ

עָנָן אֲבַק מְכַסֶּה תְּמוּנוֹת שֶׁבְּנַפְשֹׁתֵינוּ

עֲרָפֶל שִׁכְחָה עוֹטֵף זִכְרוֹנוֹת שֶׁבִּלְבָבֵנוּ

עוֹד רֶגַע יִמְחֶה הַגֶּשֶׁם אֶת עִקְּבוֹת צְעָדֵינוּ

אֲבָל אֲנַחְנוּ נִשְׁאַרְנוּ שָׁם  **