מביט פנימה

                               מַבִּיט פְּנִימָה

                                               נסים  פרנקו

כְּשֶׁהַמְּצִיאוּת סוֹגֶרֶת עָלֶיךָ  וְאֵינְךָ

מוֹצֵא שׁוּם דֶּרֶךְ

אַתָּה מַבִּיט פְּנִימָה אֵלֶיךָ

נוֹטֶה לִקְרוֹא שֶׁלֶט

כָּל אֲשֶׁר חָשַׁבְתָּ  פַּרַח

כָּל אֲשֶׁר רָצִיתָ  רָחוֹק

כָּל חֶשְׁקֶךָ הָעַז נִמְרַח

וְאַתָּה עוֹד  רוֹצֶה לִמְחוֹק

מִתְבָּרֵר לְךָ שֶׁהַמְּצִיאוּת חֲזָקָה

מִכָּל נֶכֶס וְהוֹן

וְרַק הַבְּרִיאוּת שֶׁלְּךָ  וּבִלְבַד

תִיתֵּן אֶת הַטּוֹן

אַתָּה הוֹלֵךְ רוֹאֶה סָבִיב קְרִיסוֹת

מוֹכִיחַ לְעַצְמְךָ שֶׁהַכָּל הֶבֶל

מְנַסֶּה לָנוּס מִכֹּל הַדְרִיסוֹת

וְלֹא מוֹתֵחַ יוֹתֵר אֶת הַחֶבֶל

בֶּן הָאָדָם הוּא מְאֹד קָטָן

רַךְ פָּגִיעַ וְשַׁבְרִירִי

לוּ רַק לִשְׂרוֹד הָיָה נִתָּן

הָיָה לוֹ טוֹב  גַּם עֲרִירִי -

לֹא טוֹב הֱיוֹת אָדָם לְבַדּוֹ

וְטוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד

שׁוּרוֹת אֵלּוּ שִׁנֵּן בְּעוֹדוֹ

בְּרַם, חַי עֲבוּר עַצְמוֹ

וּמֵת לְבַד.