כשהאורות כבו

ישבנו באולם כשהאורות כבו

נשארו אחרונים, אחרים כבר עזבו  

על המסך הגדול

לא היה מי שיציל אותנו

נשענו זה על זו, ניסינו להבין איך זה עובד באמת

בחוץ היו עימותים, אנשים הסתגרו בבתים, ואנחנו נותרנו בלי כלום

מישהו כיבה באולם את האור

סגר מאחוריו את הדלתות

הכותרות לא חיכו לנו

אם היו מספרים לנו אז

את כל מה שאנחנו יודעים היום

האם היינו ממשיכים לחלום כמו בסרטים

זרקת מילה ועוד מילה

אני המשכתי בשתיקות

לא היה לי משהו אחר למכור לך

רציתי לקום ולצאת בבת אחת

פחדתי עלייך או עליי, הבדידות הרי משנה הכל

לא מוכן יותר לספור את הצלקות

דמויות ירו בכל מי שרק אפשר

רציתי שתגידי שיש הצדקה לכל זה

אני ראיתי אותם תולים כרזות ברחובות

מדברים על חיים אחרים, בזמן שהם סופרים מטבעות בלי הפסקה

אי אפשר לעצור את הזוועה,

אי אפשר לכסות את האימה

ישבנו באולם כשכיבו את האורות

נשארנו שם לבד, בלי שנוכל לסמוך על איש

לא רציתי לקום וללכת, פחדתי עלייך ועליי,

בדידות גדולה כיסתה אותנו, ערפל גדול

אם היינו יודעים את הכל

האם היינו מוכנים לשלם את המחיר או עוצרים מספיק זמן לפני התהום?