לעולם לא נכלם

לְעוֹלָם לֹא נִכְלָם

נסים פרנקו

אֶת כּוֹס הַמְּרוֹרִים אִבֵּד בְּדַרְכּוֹ

אֶל אֲשֶׁר חָפַץ לִבּוֹ

טַעֲמֵי הַמְּרִירָה נָטְשׁוּ אֶת אוֹפֶן

חֲשִׁיבָתוֹ לַחֲלוּטִין, וְטַעֲמָן הַטִּבְעִי שֶׁל

חַיֵּי הַדְּרוֹר הֵשִׁיבוּ נַפְשׁוֹ –

לַעַג מְתוּסְכַּל זָחַל בְּהִיזָכְרוֹ בִּשְׁנוֹתָיו

הַקָּשׁוֹת, בָּהֶן וִיתֵּר עַל חֵרוּתוֹ, בִּתְמוּרָה

לְנָזִיד, בִּדְמוּת אִישָּׁה בּוֹגְדָנִית הַשְּׂרוּעָה עַל

כָּרֵי הָאָנוֹכִיּוּת, בִּשְׁלִיטָה מְלֵאָה עַל גּוֹרָלוֹ

שֶׁהָפַךְ לְמַשָּׂא מְרוֹרִים כְּעוֹל נִצְחִי.

כָּעֵת הוּא עֵירוֹם אֶל מוּל מַצָּב שָׁפִיר, פָּנוּי

וּפָתוּחַ לְהָלוֹךְ מַחְשָׁבָה עַצְמָאִית

לְשִׁחְרוּר מוֹסְרוֹת שֶׁהָיוּ בְּגֶדֶר אִיפּוּק מוֹחְלָט

שֶׁל חוֹפֶשׁ הָאֵגוֹ, כָּעֵת הוּא מִתְפָּרֵץ, מִתְפַּלֵּשׁ כְּכָל

שֶׁבָּא לוֹ, עוֹגֵב עַל תַּעֲנוּגוֹת בְּשָׂרִים חוֹוֶּה

בָּרוּחַ, טֶּבַע פָּרוּעַ וּמְהַנֶּה.

הוּא אַחֵר, שׁוֹחֵר, מְאַחֵר וּמִתְמַכֵּר הוּא אָדָם

כְּמוֹ לֹא חָשׁ כָּךְ מֵעוֹלָם!

מְסוּפָּק מְאוּשָׁר בְּכָל צְרָכָיו, עוֹבֵר עַל הַמוּסְכָּמוֹת

וּלְעוֹלָם לֹא נִכְלָם – לְעוֹלָם

לֹא נִבְלַם.