א ה ב ה א י ן ר ק י ע

אָהֲבָה אֵין רָקִיעַ

נסים פרנקו

הַחַמָּה לִטְּפָה בְּקָרְנֶיהַ

וְחוּמָה הֵעִיר אֶת הַזּוּג

זְרוֹעוֹתָיו חָבְקוּ מָתְנֶיהָ

וְהִיא סָבְבָה בְּחוּג

מִילּוֹתָיו עוֹנֶג לְאָזְנָהּ

אֵלָיו הִתְרָפְּקָה

נִצְמָד אֶל אָגָנָּה וְהִיא כִּנְתִינָה

אַתָּה טוֹב אֵלַי, נָעוּ שְׂפָתֶיהָ

אַתְּ,פְּעִימוֹת לִבִּי

תִּקֵּן הַמַּצָּע תַּחְתֶּיהָ, הֲרֵי אַתְּ בְּחוּבִי

אָהֲבוּ הֵם עַד כְלוֹת

הַשֶּׁקֶט עֲטַפָם, אֶת

הַקֶּסֶם יָדְעוּ לִדְלוֹת

וְדָאוּ בִמְעוּפָם -

אֵלֵי דְּרוֹר פָּרְחוּ הֵם

מְחֶדְוָּת אַהֲבָתָם, תּוֹךְ שׁוֹבָבוּת

נְעוּרִים רָאוּ הֵם, מִמּוּשׁ תַּאֲוָּתָם –

חַמָּה זָרְחָה, עַד עֶרֶב בָּא

וְאַהֲבָתָם הִרְקִיעָה

רֵאשָׁה עַל לִבּוֹ יָדוֹ עַל גַּבָּה

רוֹצָה א וֹ תְּ ךָ

הֵרִיעָה.