הבשילו השיבולים

הִבְשִילוּ הַשִּיבֹּלִים/עידית אורדן ©

בַּשָׂדֶה הִבְשִילוּ שִבֳּלֵי הַזָּהָב

הִרְכִּינוּ רֹאשָם לְתוֹדָה ,

כְּפוּפִים רָאשֵיהֶם    

מֵעוֹמֶס גַּרְעִינִים כִּי רָב .

יַנוּעוּ הַשִּבֹּלִים בִּנְשוֹב הַרוּחַ

כִּבְמָחוֹל יִרְקְדוּ בַּשָׂדֶה הַפָּתוּחַ

אַז יְתְנוֹעֲעוּ כִּתְפִילָה לַאֵל

עַל כִּי הֵבִיאָם הֲלוֹם בְּלֵב צוֹהֵל.

בְּדִמְעָה נִזְרְעוּ

וּבְרִינָה יִקְצוֹרוּ.

בַּאֲלוּמָה וּבְעֹמֶר אוֹתָן יִקשוֹרוּ.

יֵצְאוּ הַקוֹצְרִים בְּזֶמֶר, וּבְמָחוֹל יָרִיעוּ.

וּבְבוֹא יוֹם חַג לַתְבוּאָה וְלַתְנוּבָה

אֲשֶר בְּזֵעַת אַפָּיו  הִצְמִיחַ  הַחַקְלָאי בַּאַהֲבָה

אֶת הַטֶנֶא  יְעַטֵר בַּעֲנְפֵי עָלִים רַעֲנָנִים  וּבִפְרָחִים

וּבוֹ יָנִיחַ בִּכּוּרֵי פֵּרוֹתָיו הַמְּשוּבָּחִים .

 אֶת הַטֶּנֶא הַיָּפֶה וְהַמְעוּצָב

נוֹשֵׂא   הוּא בְּגָאֲוָה עַל כְּתֵפָיו

אֶת  פָּנָיו חִיוּךְ שֶל אוֹשֶר  כּוֹבֵש

וּבֶגֶד לָבָן שֶל חַג  הוא לוֹבֵש.

אֶת הַטֶּנא יְמָלֵּא  גַם בְּשִבְעַת הַמִּנִים

מֵאֶרֶץ זַבַת חָלָב וּדְבָש

כְּמוֹ אַז, כְּשֶנָשְׂאוּ הַבִּכּוּרִים  לִיְרוּשָלַיִם, לְבֵית הַמִּקְדָש

וְכָל אֶחָד עִם הַטֶּנֶא לַכּוֹהֲנִים נִגַּש.

וְכָל אחָד עִם הַטֶּנֶא לַכּוֹהֲנִים נִגַּש

עִם בּוֹא הַסְתָיו יַתְחִיל הַכֹּל מֵהַהַתְחָלָה

יִשָׂא הַאִכָּר לַאֵל תְּפִילָה

שֶיִזְכֶּה לִרְאוֹת אֶת הַנְּבִיטָה

שֶשוּב תִּצְמַח וְתַעֲלֶה הַחִטָה.