הִשְׁתַּקְּפוּת בִּרְאִי הַזְּמַן

בַּנְּשִׁיקָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלָּנוּ

הַמִּשְׁקָפַיִם שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ

נָקְשׁוּ אֵלּוּ בְּאֵלּוּ.

צָחַקְנוּ וְאַתָּה אָמַרְתָּ:

"נְשִׁיקָה שֶׁל אִינְטֶלֶקְטוּאָלִים".

בְּחִבּוּק מַשְׁמָעוּתִי

מְאֻחָר יוֹתֵר,

טָבַלְתִּי בְּתוֹךְ כְּחֹל עֵינֶיךָ

וְאָמַרְתִּי: "אֲנַחְנוּ מַרְאוֹת

זֶה לָזֶה".

הָיִינוּ יַחַד

פֶּרֶק זְמַן קָצוּב.

בִּזְכוּתְךָ חַשְׁתִּי

הִתְגַּשְּׁמוּת סִפּוּר פִּיגְמַלְיוֹן . 

הָפַכְתָּ אוֹתִי מִיַּלְדָּה

לְאִשָּׁה.

הַיּוֹם כְּשֶׁאַתָּה רָחוֹק

מַפְלִיג בִּסְפִינָתְךָ בָּעוֹלָם

וְּנְמַל הַבַּיִת שֶׁלְּךָ

כְּבָר מִזְּמַן

אֵינוֹ בֵּיתִי  -

אֲנִי עֲדַיִן חָשָׁה

בָּרוּחַ הַטּוֹבָה

הַשְּׁלוּחָה מִמְּךָ

וּמְבַדֶּרֶת  מִפְרָשַׂי.

אֲבָל הָעֹגֶן שֶׁהֶעֱנַקְתָּ לִי

הוּא הַמַּבְטִיחַ אוֹתִי מִפְּנֵי

הִטַּלְטְלוּת שָׁוְא

בְּמַיִם סוֹעֲרִים.

מְנִיפָה דֶּגֶל לָבָן

בְּסֻכַּת הַמַּצִּיל.

הַיָּם שָׁקֵט.

פָּנַי מִשְׁתַּקְּפוֹת בּוֹ.

עוֹנְדוֹת פְּנִינֵי מִלִּים

לְצַוָּארְךָ.