אָחִי רֵעִי, חָבֵר

                                                                            נסים  פרנקו

" אָחִי רֵעִי, חָבֵר

אַתָּה שׁוּב בַּמָּקוֹם שֶׁנִּפְרַדְנוּ

אַתָּה תָּמִיד חוֹזֵר

וַאֲנִי, בָּאָבִיב בּוֹ נוֹלַדְנוּ

זוֹכֵר אֶת עֵץ הַתּוּת

טִיפַּסְתָּ אָז גָּבוֹהַּ מִמֶּנִּי

וְקָטַפְתָּ כַּמּוּת

אָהַבְתִּי אוֹתְךָ אָז, וְעוֹדֶנִּי –

עוֹלִים פְּנֵי הַדְּבָרִים

עִם חֲוָּיוֹת  שֶׁהָיוּ רַק לָנוּ

יְתוֹמִים מֵהוֹרִים

וְגַם, אֶת שְׁנֵי בָּנֵינוּ שָׁכַלְנוּ –

אַתָּה בָּא כָּל שָׁנָה

וְזֶה הַיּוֹם שֶׁאָנוּ בְּיַחַד

בִּתְחוּשָׁה מְעוּנָה

אֵין כָּאן חֲבֵרִים, רַק, אַתָּה הָאֶחָד!

שְׁמוֹר נָא עַל הַחַיִּים

וֶהֱיֵה תָּמִיד קָרוֹב לְלִבִּי

עִם פָּנִים מְחַיְּכִים

כָּךְ אֶשְׁמֹור אוֹתְךָ לָעַד, בְּקִרְבִּי

אָחִי רֵעִי, חָבֵר

כּוֹאֵב לִי שֶׁאֲנִי לֹא מְצִיאוּת

בּוֹא שׁוּב, אַל תְּאַחֵר

כִּי כָּךְ תִּשְׁכֹּון בֵּינֵינוּ הָרֵעוּת".

                                                                               לְזִכְרוֹ.