יום בסטאלאג 9

                                              יוֹם בְּסְטָאלָג 9

     נסים  פרנקו

שֶׁלֶד הָאָדָם הִבִּיט בִּי מִתּוֹךְ עֵינָיו הַשְּׁקוּעוֹת וְהַצַּחֲנָה

חָנְקָה אֶת הַגָּרוֹן

מַסְמְרֵי הַדָרְגָשִׁים חָדְרוּ אֶת הַשְּׂמִיכוֹת הַקְּרוּעוֹת סְפוּגֵי הַשֶּׁתֶן וְדָקְרוּ

בַּבָּשָׂר שֶׁעֲדַיִן נוֹתַר עָלֵינוּ

מֵאֵי-שָׁם עֲלוּ זַעֲקוֹת הַשֶּׁבֶר שֶׁל מְעוּנֵי הַשָּׁעָה

הָעֵינַייִם הַשּׁוֹאֲלוֹת תָּלוּ בִּי בֶּאֱלֶם זוֹעֵק הִבְטַחְתִּי שֶּׁאֲסַפֵּר

אִם אֵצֵא חַי מִן הַגֵּיהִינּוֹם הֶחָשׁוּךְ.

קָשֶׁה הָיָה אָז, כְּהַיּוֹם, לְתָאֵר בְּהִגָּיוֹן אֶת אַכְזָרִיּוּת חָיוֹת הָאָדָם

שֶׁרָדוּ וְנַגְשׂוּ וְהָרְגוּ בָּנוּ, כְּשֶׁהֵם כּוֹפִים עָלֵינוּ תְּקוּפַת חַיִּים אֲרוּכָּה

שֶׁל בֵּין חַיִּים לְמָוֶת, וְכָל הַעֵת הַהִיא לֹא יָדָעְנוּ לְאֵיזֶה חֵלֶק אָנוּ שַׁיָּכִים.

לְפֶתַע, נִפְתְּחָה בַּחֲרִיקָה דֶּלֶת הַבַּרְזֶל הַכְּבֵדָה, חוֹשֶׁךְ הָיָה בַּחוּץ וְהַקּוֹר הִקְפִּיא

" רָאוּס שְׁנֶל !" נִשְׁמְעָה הַצְּעָקָה הַנּוֹקֶבֶת והַמַּחְרִידָה

אָז יָדָעְנוּ בְּבִטְחָה שֶׁהַצְּרִיף שֶׁלָּנוּ נִבְחָר לִצְעוֹד בְּמַסְלוּל צַעֲדַת הַמָוֶּת לְעֵבֶר

תַּנּוּרֵי הַשְּׂרֵפָה שֶּׁהֶעֱלוּ עָשָׁן אָדָם לְלֹא הֲפוּגָה

עַד הַיּוֹם אֵינִי מֵבִין אֶת פֵּשֶׁר הַמַּזָּל שֶׁהֶחְזִיר אוֹתִי מִן הַתּוֹפֶת הַנּוֹרָאָה בְּיוֹתֵר

בְּחַיֵּי הָאֱנוֹשׁוּת, בְּהַשְׁאִירִי  שָׁם אֶת כָּל מִשְׁפַּחְתִּי הָעֲנֵפָה, גְּבָרִים נָשִׁים וָטָף

וְכַאן אֲנִי מְקַיֵּם אֶת הַבְטָחָתִי לְאוֹתוֹ שֶׁלֶד אָדָם לְיָדִי, בְּדַרְגָּשׁ הַצְּרִיף הַדָּחוּס.

אוּלָם גַּם כַּיּוֹם, עֲדַיִן רוֹחֶשֶׁת גַּחֶלֶת הַשִּׂנְאָה וְהַגִזְעֲנוּת הַמְּסֻכֶּנֶת בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם

הָעֲלוּלָה לְהִתְלַקֵּחַ שׁוּב בְּאַחַד הַיָּמִים כִּבְעָבָר אִם לֹא נִהְיֶה עֵרִים לְמַגֵּר אוֹתָהּ

וּלְהָחֲנִיקָה בְּעוֹדָהּ בְּאֵיבָה, בְּכָל עַם, וּבְכָל תְּקוּפָה, כִּי טִיבוֹ שֶׁל הָרוֹעַ לְהִתְפַּשֵּׁט.