שירים

תקווה וחיים

 
יש ימים בהירים בה הנפש צוהלת
 מטפסת עולה למרומי ההרים,
 יש תיקוה וחיים  כשהרוח נושבת,
 מלטפת ברוך את הלב מבפנים,

 יש ימים לא אדע עד מתי אצפה לך, כן ילדונת יפה אהובת נעוריי,
 כשהחום בתוכי בכל עורק זורם לו , ממיס בגלי אהבה את חיי.

 יש ימים נדירים בו הנפש נחבאת לה,
 ובשקט רוקמת חלום  במרומים,
 כשמביט לשחקים יש סימן שאומר לי,
 כי הגיע הזמן להלחין לך שירים.

 כן ילדונת יפה, אהובה ונחשקת, זהובת השיער וצמה לך בגב,
 משתרכת ברוך מכתף עד למותן, לפעמים גם גולשת כמצנפת זהב .

 יש ימים נפלאים רק האל פה יודע,
 איך נרגש ונפעם בחוזקה גם הלב, 
 כשרואה הוא אותך יחפה מרקדת,
 כששמלת הקטיפה את גופך תלטף,

 יש תיקוה, יש חיים, בגופנו זורם לו,  נחל איתן הוא, אהבת עולמים,
 זה הזמן להמחיש לך את אהבתנו ולארוז לך כשי, צרור פנינים, וורדים.

 יש ימים  אהובה כשהנפש צוהלת,
 לאל וגם לך מודה מבפנים,
 כשהרגש  עולה עוד שלב לרקיע,
 לגלות שם כוכב של תקווה וחיים.

חיים שביט.
                                                   
 

תגובות