משה אינו טועה

משה אינו טועה אף פעם / מוטי לקסמן

<> 

משה, סמנכ"ל המסחר של חברה "טופ בע"מ", היה מאוד שבע רצון.

הסיכוי של משה להתמנות כמנכ"ל, נראה לו כעת, לאחר ישיבת ההנהלה המצומצמת, קרוב ל- 100%, אם לא למעלה מזה.

היועץ המשפטי הקפדן, שיבח מאוד את תפקודו של משה בעסקה האחרונה בין "טופ בע"מ" לבין "שומרי החומות בע"מ".

הדבר החשוב ביותר הוא משפט הסיכום של היועץ המשפטי, "על משה אפשר לסמוך בעיניים עצומות, הוא אף פעם אינו טועה".

נו, מה צריך יותר מזה?

הישיבה הסתיימה, מלחכי הפנכה כבר החלו "לשבח" את משה.

ככה זה.

משה ירד לחניון, הניע את המכונית ויצא לעסקה חשובה נוספת.

הוא נזכר שמנהלת המכירות של "טופ בע"מ", עדיין לא החזירה למשה את ההלוואה שמשה העניק לה, ברמז ברור, שגם מנהלת המכירות, תתמוך במשה לתפקיד המנכ"ל.

הטלפון הנייד הקבוע במכונית, רגש.

הודעה נכנסת, "הפרמטרים הרלבנטיים מוכנים".

"אוהו", חשב מהר משה, "מנהלת המכירות כנראה מנסה ליצור קשר, כעת לאחר שדרכי לתפקיד המנכ"ל, סלולה כבר".

"טוב, כדאי מעט להשהות את התשובה, לא כן?", החליט משה, המנכ"ל המיועד של חברת "טופ בע"מ".

"אני בנהיגה", הקיש משה בעת רמזור אדום.

"ממתינה לתשובה", היה המענה.

טוב, צריך לפתוח לה פתח, "הנחה אפשרית, אם תשלמי במזומן".

"לא הבנתי", היה המענה.

"להפקיד בחשבוני עוד היום", השיב משה בתקיפות ראויה.

אין מענה.

"יופי" הרהר משה, "צריך לשדר סמכות".

משה הוסיף, "אני נוסע לאזור התעשייה בחולון, לבנק אגיע אחר כך".

"צריך להרפות מעט, לא כן?", הרהר משה בסמכותיות רבה.

"כעת נוסע גם לתדלק", הוסיף משה.

"סיפור מעניין, שוגר אלי, אבל כנראה כוון אל מישהו אחר, שולה הקטנה שלך".

משה לחץ על דוושת המעצור, המכונית נעצרה ליד המדרכה.

משה היה המום.

"משה אף פעם אינו טועה" כך אמר בוודאות מלאה היועץ המשפטי הקפדן.

קשה היה לו לכתוב, אבל אין ברירה, צריך להודות, "טעיתי, סליחה, שולה שלי".

מענה הגיע מיד, "טוב, הבנתי. נוכל להיפגש שוב, היום בין אחת לשתיים בצהריים?"

גם לטעות, גם להיעדר מהאישה בין אחת לשתיים בצהריים, זה קצת מוגזם, אפילו בשביל שולה המאהבת היקרה.