החלוק והשמלה

החלוק והשמלה/ עידית אורדן©  1/3/2016

עם רדת הליל

נתלו על המתלים

 זו לצד זה

החלוק והשמלה .

הביטו הם

זה על זו וזו על זה,

וחיוך עוקצני

הזדחל לפינת שפתותיה של השמלה.

אמרה  לחלוק ,השמלה:

הולכת אני ברחוב,

אל העבודה או לבית קפה.

כל הרואה אותי מחמיא לי, יפה את מאד.

השיב לה, החלוק:

אני נעים ורך,

לאחר יום ארוך וטרוד

כל אחד מתענג בי,

אני מעניק הרגשת חופש ונוחות.

הקניטה   השמלה:

בגלל שרק בבית אתה נחוץ

אינך  נהנה  מהיופי בחוץ

ואתה מרופט ובלוי

איך תצא  לבילוי?

ענה לה  החלוק:

כל היום  רק עובדת ומבלה בחוץ

מהבוקר עד מאוחר, עם הזמן  אַת במרוץ

נצמדת לגוף .כדי להיות נאה, 

כשאת חוזרת את מייד נִתלת ליד המראה.

כך התווכחו

החלוק והשמלה

עד שלפתע

הורדו מהמתלה בלי לומר מילה.

"נכנסנו לאמבטיה מסתובבת" אמרו שניהם.

מסתובבים בתוך מים וסבון,

מה קורה? "הכניסו אותנו למכונת "רוח חמה"

ושוב מסתובבים ומתהפכים מצד לצד,

משלבים שרוולים ביחד.

 אמר החלוק: ממש התיַבשתי.

אמרה השמלה: לי יש סחרחורת.

פתאום הרגישו מובָלים על הידים.

 הונחו שניהם  למעלה בארון.

עבר יום עברו יומיים וגם שבועיים

בארון מקופלים הם עדיין.

אך לפתע הבחינו  שמהארון

יצאה שמלה עם שרוול קצר

וילדה קראה: יום חמים ונהדר.

החלוק  את השמלה בשרווליו אסף והתרגש,

אמרו שניהם: על המתלה  בחורף הבא  נפגש.

שניהם  מעכשיו אהוב ואהובה.

הגיעו גם למסקנה חשובה

שלכל אחד נבחר  תפקיד

שאותו ימלא תמיד, גם בעתיד.