יצירות אחרונות
סוֹד הַכְּנָפַיִם - לבמת הדיון (0 תגובות)
אביה /שירים -14/06/2026 06:33
בית חם בכול מקום (2 תגובות)
דני זכריה /שירים -14/06/2026 04:25
רבי זוכמן פרק שלישי (2 תגובות)
בבר 1 /סיפורים -13/06/2026 20:42
הפקח הקירח (3 תגובות)
דינה קגן /סיפורים -13/06/2026 17:52
עץ אובות ואושון הציפור (1 תגובות)
אריק חבי"ף /סיפורים -13/06/2026 14:22
לאהוב כל פעם מחדש (4 תגובות)
**לנה** /שירים -13/06/2026 12:16
אבל היא היתה.. (5 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -13/06/2026 12:12
כנפיי לא עייפו מעולם / לבמת הדיון של נורית (4 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -13/06/2026 10:35
שירים
סיום.סיום. (שיר לסוף השנה...) את כוחי כבר אי אפשר לשמור. את עיניי כבר אי אפשר לסגור. בתוך גופי כבר אי אפשר לגמור, בנשמתי כבר אי אפשר לחפור, את ליבי כבר אי אפשר לשבור. רואה את גופי נשאר מאחור, לקראתי מגיע חור שחור או אולי מנהרת אור? זה לא הזמן להיות גיבור, זה הסוף ב"פה מז'ור", אקורד סיום על פי הבור. העולם כולו התחיל לבעור, הרוח נשבה בשדות של כפור. כבר לא נשארו יותר ימים לספור, האוויר בלבד את כאביי יזכור, ובסתיו הבא השלכת לא תנשור. אני עפה לי על גב ציפור. היא מביאה אותי לשם בנקישת מקור. כל כך הרבה נשמות עומדות בתור, וכל אחד צריך לבחור: גיהנום – זה חור שחור, גן העדן – קרן אור. ואלוהים עומד שם ואומר: "עצור!" ואחר מרכין ראשו ומסמן – עבור. זהו. מפה כבר אי אפשר לחזור. רק את בשרי נותר לכם לקבור. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |