אהבה בזקופנה

 

בהשפעת ציורה של נורית ליברמן את סביה

‏22/02/2016

יפים אנשים אלה

מה זוהרים פניהם,

האושר הזה קורן מהם

בא אלי, מספר לי, סיפור

של חיים מלאים, תקוות

מנת חלקם, באמונות.

עומדים בגזוזטרא, חבוקים

אישה בזרועות אישה (בעלה)

ידיהם שלובות

מביטים אל עתיד

ורוד

אנשים אלה, כה מאושרים

היש משהו שישבור אושרם?

מחשבות בלב איש ואישה

הם מספרים לי, מדברים אלי

עיניהם בורקות

שפתותיהם מחויכות מדברות

על עולם טוב על שיווי זכויות

על האדם באשר הוא אדם.

האינטרנציונאל

האמונה הזו הנקייה,

זה זמן הרנסנס התחייה

כולם שווים בפני אלוקים וממשלה

כי זאת שנת 1938

הכול פתוח, אין שנאה.

והנה באה הרעה

פולניה הגאה הרימה את דגל ההפרדה

יהודים, דרגה שנייה

לא בתים, לא נכסים, להם

הפכו לעבדים,

אין ערך לחיים.

הוא נרצח בגטו ראדום

היא עברה את כל מדורי גיהינום

המחנות, שמה היה מספר, שנכדתה

קילפה למזוזה בתמונתה

את זעקותיה, רצתה כל חייה,

להסתיר מאוהביה.

ליבה עמד לה אך נפשה לא איתה.

נפשה עם זיכרונותיה.

האינטרנציונאל ה-1 נוסד בלונדון ב-1864.