כניעה

אני נכנע כל פעם מחדש לבקשות שנמנעות ממני.

מבקש למשש את היחס המקדים,

של משחק המחבואים בשפת הגוף, והאמת.

האמת המתריסה של מה שנמצא שם.

אבל זה אני...

אולי כניעה היא סתם חלום צבוע,

שבו אפסיק להיות הצדיק של העולם.

אולי כניעה היא סוף סוף הבנה נטולת הגיון,

אבל נוחה מספיק כדי לספק פתרון.

אבל זה אני...

אז מה אוסיף לאש האהבה שלי, שלך, שלנו.

בלי שום דבר מיותר, שמציק ומונע ממני,

לכבוש מחדש את התשוקה שנדרתי לך,

התשוקה שנדרתי לך בשקט,

בתוך ליבי.

אולי כניעה היא סוג של אופוריה מרובת שנים,

אך אין בה פרצה מתנגנת של מובן מאליו.

אז מה אומר עוד ונאחז במילים,

או אולי לא נאמר דבר,

נהיה שם ביחד ורק נאהב.