נְגִיעוֹת שָׂרַף

נְגִיעוֹת שָׂרַף / עַלִּיזָה אֲרְמָּן זְאֵבִי
********************************

מֵעֵבֶר לַחֲשֵׁכָה, 
הִסְתַּתְּרוּ
פָּנִים מְעוּרְטָלוֹת,
הִתְגַּנַּבְתִּי, לְתוֹךְ 
הַחֲמִימוּת,
לָחַשְׁתִּי, בְּמֶתֶק 
שְׂפָתָיִם,
הֵשַׁבְתָּ לִי, בִּנְגִיעוֹת
שָׂרַף.

יָדַיִים מְשׁוֹטְטוֹת,

פּוֹלְשׁוֹת.

שְׁלוּבֵי אֶצְבָּעוֹת,

נְשָׁמוֹת

קְלוּעוֹת

עָשָׁן הַזְּמַן, תְּכַלְכַל,

מִשְׂתָּרֵג,

גֵּאוּת הַלֵּב, רְגָעִים
קְטַנִּים,
מִתְמַלֵּאת בְּךָ-

יוֹצֶקֶת לְהֵיכְלֵי

מִקְדָּשִׁי.

אָדָם וְחַוָּה, 
זְמַן בְּרֵאשִׁית,

חֶלְקַת

אֱלוֹהִים

הַקְּטַנָּה..!!

שֶׁלִּי..!!

כָּל הַזְּכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת:© עַלִּיזָה אֲרְמָּן זְאֵבִי
19/12/2015