כמיהה

‏25/09/2015

כמיהה /  גליה א.א.

כמהה אני אליך

כמו למים זכים מפעפעים

לרעות בשדות ירק הבר

המחכים לגשמים הטובים

בהם לא עבר חריש זר

אותם לא זרעו מעולם

כמהה לצבעים הכבושים

תחת ידי הצייר

מעורב בכחול שמיים

בחוּם האדמה

הירוק, הזהוב, הצהוב

צבעי הקשת בענן

כי תבוא, ותפרה כמיהתי.

כמהה לַאוויר הזה הרטוב

לריח הירוק בהתחדשותו

לאדמה הרטובה הרוויה

לנשום אותך, איתך ביחד

לאחר ליל  הסערה

כַּרוח המתדפק על חלוני

בקול שריקתו,

הברקים יחשמלו את הלילה

הרעמים ירעימו את השקט

להתעורר לבוקר רטוּב

לַיחד, לְיום משותף,

גם של המחר, וזה שיבוא אחריו.

לגשם הזה שיבוא.