יצירות אחרונות
נשוב אל הלב הפשוט (0 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -17/04/2024 21:38
השיר הרודף (0 תגובות)
תומר קליין /שירים -17/04/2024 21:14
הִשְׁתַּקְּפוּת וּצְעִיף אֵבְלִי - לאמי האהובה שהשבוע 21 שנים מאז שנפרדנו (0 תגובות)
אביה /שירים -17/04/2024 20:37
זִכְרוֹנוֹת, זִכְרוֹנוֹת ... / מְעָרַת אַרְבַּע הָרוּחוֹת / תודה למגיבים. (3 תגובות)
רבקה ירון /שירים -17/04/2024 13:30
אֲנִי חוֹטֵב שִׁירִים (11 תגובות)
שמואל כהן /שירים -17/04/2024 03:11
להתעטף (2 תגובות)
רמי נוריאל /סיפורים -16/04/2024 20:36
בחושך בחושך באל חזור (5 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -16/04/2024 20:22
יֵשׁ שֶׁאֲנִי רוֹאָה אֶת הַיָּם ... // דני זכריה, מה שלומךָ, איש יקר? מישהו יודע? (11 תגובות)
רבקה ירון /שירים -16/04/2024 12:15
שירים
היא קצת אחרתהיא קצת אחרת, יש כאלה שיקראו לה מוזרה/משונה, היא כ"כ רגילה
לאמירות מהסוג הזה.. חלק יגידו שזאת הדרך שלה לבקש תשומת לב.. או במילים אחרות הם קצת מרחמים עליה, גם אם לא בפניה, והיא נרתעת מזה. אף אחד לא צריך לרחם עליה. היא פשוט קצת אחרת... לפעמים בלילה, כשהיא לבד עם עצמה מתחת לשמיכה, היא
בוכה... לא כי רע לה ולא בגלל הלבד הגדול שממלא ומלווה אותה כמעט מאז שהיא זוכרת את
עצמה... היא גם לא בוכה בגלל מישהו שמכיר את כל החולשות שלה
ויודע לפגוע בדיוק בכל אותן נקודות רגישות.. למרות שזה כואב, עכשיו כשהיא חושבת על זה.. היא פשוט בוכה והדמעות ממשיכות לזלוג מבעד לעיניים
השחורות שלה.. היא קצת אחרת. לפעמים היא בוכה גם כשטוב לה, אבל רוב הזמן היא
בוכה בלי סיבה. הדמעות מבינות אותה, היא לא צריכה להסביר להן את עצמה
או לתרץ את העניין.. הן פשוט זולגות מהעיניים שלה, נבלעות בכרית שמונחת
לצידה ומתחדשות כל פעם מחדש.. משהו בה נרגע כשזה קורה, כשהיא בוכה... היא קצת אחרת ואולי זה מוזר, אבל טוב לה עם זה.. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |